שו"ת מהרש"ם חלק ב קל״גTeshuvot Maharsham Volume II 133
א׳ב"ח ו' בראשית חר"ס ברעזאן להרב וכו' מו"ה גרשון גערשינאוויצר נ"י אבד"ק זאביע:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן שתבע משמעון ש' ר"כ מפני שמכר לו וועקסיל על לוי עם זשיר"ע שלו ונתרושש לוי ואינו משלם ויען כי שמעון איננו במצב הטוב נתפשרו בינם לבין עצמם שאם יתן אבי ש' וועקסיל שלו לראובן ע"ס ק"נ ר"כ לפרוע עד זמן פ' יחזור לו הוועקסיל שלו והלך ר' לאבי ש' שיתן לו וועקסיל וגער בו וביני וביני חלה אבי ש' ומת ועתה רוצה ש' לפרוע לו הסך ק"נ ר"כ כי עוד לא הגיע הזמ"פ המדובר ביניהם וראובן חוזר בו מן הפשרה ורו"מ הביא מדברי מהרמ"ל וש"ך סי' י"ב דפשרה של בע"ד אצ"ק ומדברי רמ"א סי' רמ"א ס"ז דבתנאי שיתן לו כו"כ גם יורשיו יוכלו ליתן:
2
ג׳הנה לענ"ד הגם דאפי' במקום שטר הוי סד"ד אי מהני מחילה והמוחזק יוכל לומר קי"ל מ"מ הכא שהי' מדובר באופן אם יתן אבי ש' וועקסיל וכשהלך אליו גער בו נתבטל הפשר והגם ששמעון טוען שהי' המדובר שיקרא גם אותו בהילוכו והי' מפציר באביו מ"מ כיון שלא נגמר הדבר עוד כפי המדובר יוכל ראובן לחזור בו שהרי דעת הט"ז סי' ר"ז ס"ט דאף דמחילה אצ"ק מ"מ מחילה על הספק צריך קנין והגם שבחיבורי לחו"מ הבאתי בשם כמ"פ להיפוך ועמ"ש בשו"ת שבסוף ספרי דע"ת סי' ח"י בהגהות לסי' ר"ז בזה היינו כשנגמר המחילה מעכשיו שאמר שמוחל לו עכשיו בתנאי כו"כ אבל הכא לא נגמר המחילה עוד וד"ז מבואר בשו"ת משפטי שמואל סי' ס"ו דבאמר לו אם תתן לי זאת אמחול לך יוכל לחזור בלא קנין כל זמן שלא נתן לו ע"ש והיינו מפני שאמר בלשון עתיד ואמחול לך אבל באמר תן לי כו"כ ומחול לך השאר שפיר מהני כמ"ש לקמן בשם נימוק"י ותוי"ט בשם הרא"ה:
3
ד׳ומ"ש רו"מ מסי' רמ"א ס"ז הרי התם הי' בקנין וגם מעכשיו דכל האומר ע"מ כמעכשיו דמי משא"כ בנ"ד וע' בשע"מ סוס"י כ"ב מ"ש ע"ד מהרמ"ל וש"ך סי' י"ב הנ"ל וע' ברע"ב ותוי"ט פ"ג דסנהדרין (דף מ"ב) בסופה בשם רא"ה ונימוק"י דבאמר דור לי ומחול לך א"צ קנין והוי מחילה גמורה ע"ש ועוד שכבר כתב בתשו' שבו"י ח"א סוס"י קכ"ד וסי' ק"ס דגם להסוברים דמהני מחילה במקום שטר היינו במחילה וודאי אבל כל שיש איזה ספק בהמחילה מסתמא לא מחל ע"ש וה"נ בנ"ד אפי' הוי לשון מסופק אם מחל מעכשיו ל"מ המחילה ואפי' במחילה ודאי ואיכא סד"ד דעת הב"ש בא"ע סי' ס"ו סק"ט דיד הנמחל על התחתונה במקום שטר אך דהב"מ שם מפקפק עליו וע' בפת"ש חו"מ סוס"י ס"ה בשם רע"א בזה ואני מצאתי בתשו' פרח מס"א ח"א סי' כ"א שנסתפק בזה ובנ"ד אפי' אם רק הלשון מסופק כבר כתבתי בשם השבו"י דאין לגרוע כח שטר מספק וע' בסמ"ע סי' ס"ט סק"י וש"ך סקט"ו דאין ספק מוציא מידי ודאי אפי' להוציא ממון וע' כה"ג בר"ן פ"ו דשבועות בסוגיא דהמלוה על המשכון והגהת מהר"ם שם ובהגמ"ר פ"ג דב"מ ומהרי"ט ח"א סי' ס"ח ומכ"ש בספק מחילה נגד שטר ברור דאין לגרוע כח השטר לכן לענ"ד הפשר בטל ויוכל לתבוע כל חובו אבל באם הי' בלשון מחילה ודאי שאמר אני מניח לך השאר שפיר מהני המחילה נגד וועקסיל כיון דלא גבי ממשעבדי כדאי' בגיטין (דף ל"ז) ועקצה"ח סי' פ"ג סק"ה וע' בפת"ש סי' רמ"א סק"ב ונראה דצריך להחזיר השטר ואף דבנה"מ סי' רמ"א כ' דלכ"ע א"צ להחזיר השטר הוא תמוה דעכ"פ צריך לשרפו דהא אסור להשהות שטר פרוע ובפרט לפמ"ש בשו"ת ד"ח ח"א חו"מ סי' ג' וסי' ה'. והנלע"ד כתבתי:
4