שו"ת מהרש"ם חלק ב מ״בTeshuvot Maharsham Volume II 42
א׳להרב המאה"ג. וכו' מו"ה אפרים סטאניסלאווסקי נ"י מו"ץ דק' מיאסקובקא ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני ובדבר מה שתמה ע"ד הנו"ב מ"ת תא"ח סי' ס"ו שתי' דברי הש"ך סי' קי"ח סק"ח דבחלב טמא שא"ב מלקות דאתיא מריבויא לכ"ע טכ"ע רק מדרבנן וע"ז תמה מדברי הגהת או"ה שער ל"א דין ט"ו שכתב דחלב טמא שנפל לקדרה הוי סד"א ולחומרא דאיסור חלב טמא דאורייתא בפ"ק דבכורות מריבוי דגמל הגמל הרי מפורש להיפוך:
2
ג׳הנה מלבד די"ל דהגהת או"ה ס"ל כדעת התוס' פ"ק דבכורות שהובא בפמ"ג רס"י פ"א דלוקין על חלב טמא ודלא כהרמב"ם לכן ליכא חילוק בין איסור בעין או טעמו וע' במל"מ פי"ג משגגות ה"ה שגם דעת הרשב"א דלוקין אריבויא אכן עוד נ"ל לדון בדבר חדש עפמ"ש הח"ס יו"ד סי' קי"ד דמשקה היוצא ע"י בישול שאסור מה"ת אלא שאינו בכלל אכילה כשבא לדבר מאכל מלקין אותו וכ"ה בבאר יעקב א"ח סי' תמ"ב ועפ"ז העלה בשו"ת מהר"מ שיק יו"ד סי' ש"פ ליישב דברי הרא"ה בחינוך סי קנ"ד שכתב דהשותה חלב טמא שיעורו ברביעית ותמהו דהא בלא"ה אין לוקין עליו ומה נ"מ בשיעור רביעית והעלה דבנבלע רביעית חלב במאכל שנקרא עליו שם מאכל חייב מלקות ואף שפקפק בלשון הרא"ה דא"כ הול"ל שיעורו בכזית ע"ש עכ"פ המצאתו נכונה ועפ"ז י"ל דהגהת או"ה דנקט שנפל לקדרה היינו קדרה של מאכל דבזה לוקין ושפיר טכ"ע מדאורייתא אבל הש"ך ונו"ב דמיירי שנתערב בחלב אחר שהוא משקה שפיר כתבו דטכ"ע דרבנן. ועכ"פ גם דעת הרא"ה דחלב טמא לוקין עליו וע"ש במנ"ח א"כ פשיטא די"ל שגם הגהת או"ה סובר כן. אבל בגוף ד' הנו"ב הקשיתי מש"ס דמנחות (דף ה' ע"ב) דפריך מה למנחת עומר שכן מתיר חדש ומשני בשביעית והא שביעית רק בעשה ועכ"ע דרבנן ואכתי מתיר חדש לענין טכ"ע וע"ש ברש"י ותוס' ובפסחים (דף נ"א) אי מיירי לאחר ביעור וערש"י יומא (דף פ"ג ותויה"ך למהרמב"ח שם בזה ועתו"ס חולין (דף ק"כ ע"ב) סוד"ה היכא:
3
ד׳ומ"ש מש"ע הרב א"ח סי' תנ"א סי"ג בהג"ה וסכ"ה דבנצלה בשר בכלי ואח"כ נבלע חלב סגי בהגעלה אף שנבלעו ע"י האור בזאח"ז ותמה עליו מדברי או"ה כלל נ"ח דין כ"ג בסופו דבנבלע בשר בכלי ואח"כ נבלע חלב ע"י אור צריך ליבון וגם מהח"ס סי' קי"א נעלם ד"ז הנה אם כי יפה העיר וזה כביר תמהתי על הח"ס מתשו' רמ"ע עצמו דמפורש שם דגם דמבשל חלב טמא צריך ליבון אבל בשו"ת שם ארי' יו"ד סי' ס"ו הביא ראי' מדברי מרדכי שבב"י יו"ד סי' קל"ה דבמבשל יי"נ בכלי סגי בהגעלה וכ"נ מהרשב"א שבב"י סי' צ"ח ע"ש ואני הבאתי ראי' מדברי הרא"ש פ"ב דפסחים סי' ז' בשם אבי העזרי דמוכח במטגן חלב בכלי סגי בהגעלה א"כ עכ"פ יש להקל במבשל חלב בכלי בשר שהרי ביין לנזיר סגי בהגעלה כדמוכח מכלי מדין שמבואר בתוס' פסחים (דף מ"ד) שהוצרכו להגעיל משום בליעת יין לנזיר ובע"כ דמה שהוא משקה אף שהוא איסור ע"י עצמו מהני הגעלה וה"נ מהני להפליט בליעת חלב ואף שנשאר טעם הבשר הרי הוא כשר ולכן אין. לדחות דעת ש"ע הרב ז"ל מהלכה אף שהם נגד האו"ה. והנלע"ד כתבתי:
4