שו"ת מהרש"ם חלק ג קי״חTeshuvot Maharsham Volume III 118
א׳להרב הגדול מו"ה שמעון שפירא נ"י דומ"צ דק' ראדוויץ.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בחבית יין מלא עומד על א' משוליה ועשו בו נקב בשולים למעלה ובהרגשת היין את האויר החל לעלות ולזחול דרך הנקב שלמעלה ועמדו שם ב' ישראלים אבל יותר קרוב לחבית עומד נכרי א' והניח ידו ע"פ הנקב שסתם ישראל בברזא ואין בזה הפסד כי יוכל למכרו לנכרים אם יש להתיר היין בשתי'.
2
ג׳ורו"מ האריך והביא מסי' קכ"ד סכ"ג וט"ז וש"ך ונו"ב מ"ת סי' ס"ח שהובא בפ"ת סק"ד שהבין בדעת הב"ח דגם בלא הפסד מהני ביטול בס' וסותר למ"ש בעצמו במהד"ק סי' ל"ט בזה ובלא"ה וכו' דדוקא בהפסד שרי ולא הזכיר כלל ד' הב"ח וי"ל דהב"ח הקיל רק שא"צ הולכת הנאה ליה"מ והביא מסי' קל"ד ס"א וש"ך סק"ה בשם הר"ן ולפ"ז י"ל דבהא דסי' קכ"ד שהיין שמהנקב ולמעלה ג"כ עומד במקומו כמו היין שלמטה מהנקב ומי יודע אופן התערובתם זב"ז והוי כחסי"ד ואולי התחתון מתערב בעליון אך הש"ך פסק להקל בהפ"מ כהפוסקים דבהיתרא לגו איסורא נמי בטל והביא מהל"ש בחי' דינים ס"ק קע"ז וס"ק ק"פ ובמ"ש בשם הרא"ש השיב עליו דהא בצ"ג לא עדיף עכ"פ מהיתרא לגו איסורא והרי מותר להרא"ש כמ"ש הש"ך סק"א וכ"ה בפרישה. הנה מ"ש רו"מ מהרמב"ם פי"ב ממ"א ה"י שתמה עליו הראב"ד ותי' רו"מ דהרמב"ם ס"ל כהמרדכי דבנולד ע"י תערובות גם דברים חשובים בטלים וגם במב"מ י"ל כן ובישויע"ק סי' קכ"ד סקי"ב נסתפק בזה והנה מלבד שיפה דחה רו"מ בעצמו ועלה בלבי בהשקפה ראשונה דמאן יימר דמיד נתערב דלמא הי' רגע בפ"ע הנה בפמ"ג א"ח בפתיחה לסי' תמ"ז הוכיח דהרמב"ם לא ס"ל כהמרדכי ובדין מב"מ יעוין בלב ארי' חולין ק"ח פ"ב שהעלה דלמ"ד מב"מ לא בטל מה"ת אין חילוק בזה אבל בתשו' נאו"ד סי' קל"ג הביא בשם הפוסקים גבי ציר דגים טמאים וטהורים שנמלחו יחד דבנולד עי"ת גם מב"מ בטל וגם בתשו' מהר"י אסאד סי' שפ"א העלה כן. ומ"ש מדברי הלח"מ שם דדוקא בדרך נפילה מתערב משא"כ בחבית עומדת הנה גדולה מזו מצינו בט"ז א"ח סי' תס"ז סקי"ח וע"ע בט"ז סוסי' תצ"ח בזה וע' בתב"ש סי' כ"ח סקכ"ד שהוכיח כן מש"ס דמכות ד' דגם בנשפך זה ע"ז יתכן שלא יתערב רק יעמוד כל א' בפ"ע וספיקא מיהו הוי וא"כ א"א להקל ומכ"ש בחבית עומדת אבל בריטב"א מכות שם הביא בשם ר"מ הדרשן דדוקא בים המלח חיישי' לזה אבל היינו בנפלת חבית משא"כ בזה ומ"ש רו"מ דמספק מותר לנענע דל"ש איסור מבטל לכתחלה כמ"ש הש"ך סי' צ"ב סק"ח ע' בשפ"ד סי' צ"ט סק"ז דדוקא בצירוף כמה צדדים מקילי' בכה"ג.
3
ד׳א"ה משה נכה"ח מ"ש התב"ש הנ"ל להוכיח ממכות ד' מהך דחבית שנפלה לים וכו' דאפי' ע"י שפיכה יתכן שלא יתערב זב"ז ע' בכ"מ פ"ו דמקואות ה"י שכ' לחלק דהיכי דהשאובים באו בדרך שפיכה הם מתערבי' בכל מי המקוה וכו' משא"כ בחבית שנפלה לים הנ"ל דלאו דרך שפיכה אתא עכ"ל ע"ש וזה הוא כחילוק הלח"מ הנ"ל ע"ש וע' תשו' חו"י סי' ק"י מ"ש בזה].
4
ה׳אבל יפה כ' רו"מ דבנ"ד כיון שהעכו"ם הי' קרוב יותר י"ל דדמי למ"ש הש"ך סי' קכ"ד סקס"ד בשם רא"מ ומ"ש די"ל דהוי כתרי קולי בהפ"מ כמ"ש הש"ך סוסי' סקל"ח ובט"ז סוסי' צ"א ובנ"ד דבמדדו בידו רק בהפסד מקילין כמ"ש הרמ"א סי"ט א"כ אין להקל ונסתפק היכי דמתירין בהפסד מועט אי ג"כ דינא הכי הנה לענ"ד בהך כללא תקשו מדברי הש"ך סי' קי"א סקי"ז במ"ש דדוחק לומר דהא דסתם הרב כאן משום דבהפ"מ מקילין בלח בלח דא"כ למה הביא כאן דעת המחמירין ע"ש וקשת הא יהי' ב' קולי וגם מהש"ך סי' פ"ז סקל"ב תקשו כן והעליתי בחיבורי ליו"ד דבדרבנן אין לצרף חומרות וכמ"ש בשו"ת מ"ב סי' כ"ז ובמש"ז סי' תמ"ז סק"ה והבאתי כמה סתירות בענין זה והוכחתי דלאו כללא הוא ובסתם יינם בזה"ז נראה דיש להקל וראי' מהט"ז ונה"ך סי' קכ"ד סקל"ב וש"ך סי' קל"ד סקי"ד ע"ש ודוק. והארכתי בזה בתשו' לק' הארבאיץ במדינת אונגרין ולכן כפי הנראה בנ"ד שגם לולא שסתם הנכרי באצבעו לא הי' יוצא רק מעט באופן שהי' בחבית ס' נגד זה המעט הי' מקום להקל גם בלא הפסד כיון דבנ"ד גם יין העליון יש להתירו במקום הפסד.
5
ו׳ואולם רו"מ נחית לעומקא דדינא דלפי המבואר במקור הדין בע"ז ס' בהא דעד הברזא אסור בהנאת ולמטה שרי משום דקיי"ל כר"פ ומוקי לה כתנאי וס"ל כר"י דתוספתא דר"י ומבואר שם דמפי' ושולי' לכ"ע טמאה דהוי כנוגע בכולו וא"כ הך דינא דסי' קכ"ד סכ"ג הוא רק בנקב בצדדין אבל בנ"ד שהנקב למעלה הוי כנוגע בכולו וליכא היתר דביטול בששים כלל וגם בטעמא דטירדא פקפק הרבה דגוף דין של רמ"א סכ"ג דבאין ישראל להציל שרי בהנאה תלוי במחלוקת פוסקים דלראב"ד ורשב"א מיקרי הצלת היין טירדא אבל לראש וש"פ ס"ל דאין לדמות הטרדות להדדי ובט"ז סקי"ח הקשה סתירה מסי"ט וגם בש"ך סקע"ג תמה על הרא"מ שלא הביא ד' הרא"ש כלל ולכן העלה רו"מ דלפמ"ש התוס' דהא דאסרי' עד ברזא הוא רק משום חומרא דיי"נ דמחמרינין טפי מבטבול יום לר"י לכן סמכו על שי' הראב"ד להקל אבל בנ"ד דהוי כנוגע בכולו ומדינא אסור כמו בט"י אין להקל נגד הרא"ש וכהא דסי"ט ובפרט שלדעת הט"ז סקל"א לא מהני טעם טירדא להתיר בשתי' במגע ממש ואף דלהש"ך ס"ק מ"ח מ"ט יש להקל היינו בטירדא הנמצא בש"ס משא"כ בנ"ד ועוד דלהש"ך סי' קל"א סקט"ו דוקא היכי דשרי בהנאה בבירור מדין הש"ס או לרוב הפוסקי' מתירין בזה"ז בשתי' משא"כ בנ"ד אין להתיר בשתי' גם במקום הפסד ובהנאה אין להתיר רק בהפסד ומכ"ש בנ"ד דליכא הפסד כלל אין להתיר בשתי' כלל עכת"ד ולענ"ד אף דהדג"מ ביאר דהיכי דא"א לשכשך גם בלא שכשוך אסור אבל מלשון מרדכי וב"י וש"ך סקל"ד מבואר דבהא דסעי' י"ד טעמא משום דלא שכשך אף דהתם א"א לשכשך וגם מנ"ל להמחבר להמציא סברא נגד ד' רש"י ותוס' וכ"ה בב"מ סי' זה וביאר דעיקר טעם הש"ע משום דכיון דנעקר היין לזאת והוא מתנער זהו כשכשך ושכ"נ מהתוס' וזהו כמ"ש הדג"מ בתחלה וא"כ בנ"ד לא נאסר רק מעט יין שהי' סופו לצאת שנאסר בשכשך משא"כ שאר היין שהי' בו רק נגיעה בלא שכשך ושוב בטל בששים וכמ"ש רו"מ בתחלה ושוב יש לצרף טעם דטירדא גם בנ"ד ולכן המיקל יש לו ע"מ שיסמוך והנלענ"ד כתבתי.
6