שו"ת מהרש"ם חלק ג קמ״זTeshuvot Maharsham Volume III 147
א׳להרה"ח מו"ה מרדכי ווילנר ני' מק' מיזען
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שמכרה תבשיל בב"ח האסור בהנאה בשוגג (אומר מותר) לעכו"ם בהקפה אם מותר לבעלה לקבל המעות מהעכו"ם והביא מחלוקת הראשונים אם דמי איה"נ מותרים למחליף ומיו"ד סי' קל"ב וקמ"ד דבמשך העכו"ם תחלה הדמים מותרים אך לעצמו אסור משום קנס וגם הביא מדברי מג"א סוסי' תמ"ג בדין שאר איסורים אך שצידד דכיון דהוי משום קנס כיון שהיתה שוגגת באומרת מותר יש להקל עכ"ד והנה כבר האריך בתשו' פמ"א ח"ב סי' מ"ג בביאור כל השיטות בענין זה והעלה דאם מכרו העכו"ם הקונה לעכו"ם אחר כיון שכבר אין האיה"נ ביד הקונה מותרים הדמים גם לעצמו של ישראל המוכר והשיג ע"ד הדרישה והט"ז והש"ך סוס"י קמ"ד וסיים שההוראה ברורה כשמש דאם כבר כלה האיסור לגמרי מותרים הדמים אף לדידי' גם גבי איסורים התופסין דמיהן ומכ"ש בשאר איה"נ שאין תופסים דמיהן וא"כ בנ"ד שבודאי כבר נאכל התבשיל בכה"ג ודאי דעדיף מנמכר לאחרים שהאיסור עכ"פ עדיין בעולם וד"ז מפורש בש"ס ובתוס' ע"ז ס"ב שם גבי הנהו דבי ינאי דיזפי פירי בשביעית א"כ פשיטא דאין כאן קנס כלל ומותר לקבל המעות לעצמו.
2
ג׳אך אם הי' עדיין האיסור בעין י"ל דגם בשוגג קנסו כיון דהוי בדאורייתא כמ"ש הפר"ח סי' צ"ט וע' תב"ש ופמ"ג סי' ט"ז בדין שוחט או"ב בשוגג וממ"ש בדע"ת סי' ט"ז סק"ד באורך מכמ"ק בזה אבל בתשו' כ"ס יו"ד סי' קס"ב העלה להתיר בזה בשוגג ע"ש אות ד'.
3
ד׳ומה ששאל אם מה שמכרה האשה אפי' במזיד אם המעות אסור לבעלה הנה בתשו' רדב"ז חלק ששי ס"ו שני אלפים קכ"ג נשאל בהא דאין מבטלין איסור לכתחלה דבעבר וביטל אסור למבטל אם יש אחרים סמוכים על שלחנו אם אסור גם להם והשיב וז"ל כיון דטעמא הוא משום דקנסינן לי' משום דעבד איסורא כל היכי דמטו לי' הנאה מיניה איכא למיקנסי דאלת"ה מה הועילו חז"ל בתקנתם לעולם יבטל האיסור כדי שיאכלנו אותם שמזונותם עליו דהא קא משתרשא לי' וכו' עכ"ל ומכ"ש באשתו שהיא כגופו כדאי' בבכורות ל"ה ע"ב דאע"ג דבנו ובתו נאמנים דא"א חוטא ולא לו אבל אשתו כגופו ועוד דכיון דהמעות של בעלה הרי לא גרע מנתבטל בשבילו דאסור משום קנס וה"נ בזה וע' בב"מ צ' ע"ב וברא"ש פא"נ סי' מ"ז וחפ"ש שם ומל"מ פ"ה ממלוה הי"ד עמג"א סי' שי"ח סוסק"ב אבל בתשו' כ"ס הנ"ל מתיר בזה בבנו אבל באשתו י"ל דמודה.
4