שו"ת מהרש"ם חלק ג קע״וTeshuvot Maharsham Volume III 176
א׳להרב מו"ה חיים נתן גראבון ז"ל מו"צ דק"ק דעליטין.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה א' שהי' בעלה מפרנסה מהולכת אגרות מן הבי דואר ולה ד' ילדים ואח"כ מת בעלה והיתה מינקת ולד כחצי שנה בחיי בעלה ונשארה בעירום וחוסר כל ואם כי האדון מחזיק הבי דואר ריחם עלי' שתתעסק היא בזה אולם לא תוכל לקרוא המראה מקומות הנכתבים על האגרות בלשונם ונזדמן אברך א' שרצה לנשאה והתירו לה לשדך עמה באופן שימתין עד כד"ח ולא יכנוס לביתה ועתה הנה זה ד' חדשים שגמלה את הילד מלהניק וכבר עברו י"ז חדשים מעת הולדו ועתה דופק על פתחו להתיר לישאנה כי הוא מוכרח לכנוס בכל עת לביתה לצורך העסק הנ"ל וא"א למחות בידו וקרוב שיבוא לידי מכשול הוז"ל וגם יש חשש פירוד הקשר וכמה נפשות חייהם תלוים בזה האשה וארבעה ילדים ואמאי נחוש לחשש פ"נ של הולד בנ"ד שכבר גמלתו וכל האיסור רק משום לא פלוג ולא נחוש לפ"נ ברור העומד לפנינו ובפרט שכבר עברו י"ז חדשים והפו' התירו בשעה"ד אחר ט"ו חודש בצירוף טעמים אחרים וגם כי אין להמשדך בנים ומצינו ביו"ד סי' שצ"א להקל בכה"ג ולכן דעתו נוטה להתיר אחר י"ח חודש עכ"פ עכת"ד רו"מ.
2
ג׳והנה מ"ש מחשש שמא יבוא לידי מכשול הוא תמוה כי הלא מוזהר מפי ב"ד שלא יכנוס לביתה ואם איננו שומע לאזהרתם ואין ביד ב"ד כח למחות אטו מטעם זה נתיר לו לבטל תקנת חכמים וא"כ כל א' יעשה כן וינתן יד לפושעים לבטל תקנת חז"ל וגם מ"ש מפני שאין לו בנים כבר האריך בזה בתשו' נו"ב מהד"ת א"ע סוסי' ל"ה דאין לדמות זה לאבילות ע"ש מכמה טעמים.
3
ד׳ואולם מ"ש משום תקנת היתומים וגם הילד הזה שגמלתו הוא בכלל הנה בציור השאלה לא לא נזכר כלל שאם לא יתירו לו ינתק הקשר ואם אולי בערמה יגידו כן כדי להתיר והרי מעיקרא אדעתא דהכי נכנס ונתקשר עמה אדעתא דהכי שימתין כ"ד חודש ואולם אם באמת לפי ראות עיני ב"ד עומד לנתק הקשר הנה כבר ישב על מדוכה זו בתשו' ח"א סי' צ"ה להתיר תקנה זו משום תקנת יתומים בצירוף טעמים דלא התחילה להניק ומצוה לקיים דברי המת והסכימו עמו כמה גדולים. והנה בתשו' נט"ש סי' נ"ו ותשו' תפ"צ חא"ע דיני מינקת סי' ו' וסי' ז' הביאו בשם הגאון מו"ה סענדיר אבד"ק סנטאב שדחה דברי השב"י וגם הם הסכימו עמו בכ"ז המעיין בתפ"צ שם ימצא שצידד בעצמו דהיכי דליכא חשש פ"נ רק משום ל"פ צידד בעצמו להקל ע"ש גבי נתנה בנה למינקת אלא שלא מלאו לבו להקל דשמא תחזור בה והרי בנ"ד לא שייך זה כיון דכבר גמלתו ד' חדשים וכבר כ' בתה"ד הובא במג"א סי' תמ"ז סק"ה דאין להחמיר בלא פלוג כמו בגוף האיסור ע"ש וא"כ עכ"פ י"ל דאחר י"ח חודש יש להקל כיון דאיכא כמה תנאים המקילים בזה אין לגזור בגמלתו אטו לא גמלתו וכמ"ש כה"ג המג"א סי' רפ"י ס"ק א' בסופו וכ"ה בח"ש ליבמות דף כ"ח ע"ש וגדולה מזו מצאתי בכלבו בשו"ת שבסופ' וז"ל שמעתי בשם הר' יו"ט אלשבילי שהורה הלכה למעשה באחד שקידש אשה מנקת ע"מ שלא יכנוס בתוך זמן היניקה ואח"ז באו לפניו לשאול אם יכולים לכנוס תוך זמן היניקה כיון שכבר קידש ושלח בשביל הילד היונק וראה שהוא חזק ובריא ואמר שיוליכו הילד לשלש נשים חכמות ויבחנוה ג' ימים בלא יניקה באכילה ושתי' ואם יכול לסבול בלא יניקה שהוא מותר מפני שיש חשש שמא יבוא הוא או היא למכשול עכ"ל ומצאתי בתשו' רדב"ז ח"א סי' שמ"ט וז"ל וכאשר אני מחמיר בחולה וחלוש כן היקל הריטב"א ז"ל בבריא וחזק שבא מעשה לפניו באחד שקדש מינקת חבירו ע"מ שלא יכנוס וכו' וכתב הרדב"ז וז"ל ואם לא שהוא רב וגדול לא הייתי מסכים בהיתר זה אלא שכבר הורה זקן וצריך ליישב שלא כל הילדים ולא כל המקומות שוים ולכן ראוי להחזיק בדברי חז"ל שנתנו גבול וקצב לזמן ההנקה כ"ד חודש וכו' עכ"ל וגם הוא לא הביא דברי הכלבו שהבאתי והנה אף דהריטב"א מיירי בקידש כבר יעוין בתשו' נו"ב מהד"ת יו"ד סי' קט"ו לענין חימוד דדין הנ"ל משנשתדכה הוא לענין זה כאלו קדשה דבזמן הש"ס נהגו לקדש תיכף ע"ש וע"ע בחמ"ח א"ע סי' צ"ג ס"ק י"ח מ"ש ע"ד הב"ח כעין זה א"כ י"ל דגם בנ"ד בנשתדכו הו"ל כקידשה כיון דמצד תקנת ר"ג אין בידם לחזור וא"כ באם שעשו כבר תנאים ביניהם בקנס דאיכא חרם הקדמונים יש סניף לצרף להקל אבל אם הי' רק ר"פ דליכא חיוב קנס וחרם הקדמונים אין מקום לצרף זאת ובעיקר הדבר אם להקל לטובת יתומים עמש"ל בתשו' מהרש"ם ח"א סי' צ"ט בשם תפא"צ חא"ע דיני מינקת סי' ו' דאם הוא גם לטובת אותו ילד עצמו יש להקל ובתשו' מים חיים, חא"ח סי' י"ד פסק ג"כ אם הוא לטובת יתומים והביא ראי' מהא דלובש ריבות דבשל יתומים התירו ובתשו' ב"ש או"ח סי' כ' הביא שהרב המיקל הי' הגה"ק משיפיטיווקא אלא שחלקו עליו.
4
ה׳ובדבר הגט שגירש איש א' את אשתו ונסע למרחקים ונסדר הגט בשם שענציא ביו"ד אל"ף לבסוף ונודע שהאשה חותמת שענצי ביו"ד לבד ורו"מ הביא משו"ת חא"ש סי' י"ב בשם זעלקא שפסל הגט בשביל שכתבו באל"ף והוא חותם ביו"ד ובסי' ק"ג בשם הענא מכשיר בכה"ג במקום עיגון ובנ"ד ה"א עיגון גדול כי לא נודע מקום הבעל והאשה עניי'.
5
ו׳והנה לענ"ד הגט כשר חדא דאין להשגיח בחתימת נשים שאיכן רגילות בשטרות ומסחרים וכמ"ש הט"ג בש"נ אות ב' סק"ז ואות י' ס"ק בסופו וגדולה מזו הביא בפת"ש ש"נ אות ב' בשם תשו' קרית חנה ששמע מהגאון אבד"ק מיץ דגם לכתחלה אין לחוש לחתימתה ועוד דבנ"ד הוא עוד המבטא וכבר כתוב בט"ג ש"נ אות א' ס"ק ח' דבלא כתב גם האלף בשם אידיא דפסול גם בדיעבד ואף דבשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' שי"א מיקל בכתב גינענצי ביו"ד לבד אבל גם בשו"ת דברי חיים ח"ב א"ע סי' קכ"ח פוסל דיעבד בכתב סאסי בלא אל"ף ע"ש א"כ פשיטא דאין להשגיח על חתימתה שלא כדין כנגד המבטא ולפענ"ד גם לכתחלה ראוי לכתוב כן ועכ"פ בנ"ד פשיטא דהגם כשר בלא פקפוק.
6