שו"ת מהרש"ם חלק ג י״חTeshuvot Maharsham Volume III 18
א׳ב"ה ה' ויגש תרמ"ה ברעזן להרב וכו' מו"ה מרדכי זיידמאן ראבד"ק אוזי- ראן ז"ל.
1
ב׳מכתב הגיעני וע"ד שאלתו במי שמכר לחבירו תבואה בשוק לאשקוויץ סך כו"כ ולא ביאר בהשלוס צעטיל אם מוכר רק משדותיו או דרך בערזע ואח"כ חסר לו משדותיו מכפי הסך שמכר ורו"מ האריך דשוק לאשקוויץ ל"ה בכלל יצא השער כיון שאין תבואה מוכנת עוד כי הוא עדיין קודם קצירת התבואה והנה בד"ז כבר הארכתי בחיבורי סי' ר"ט ואח"ז כתבתי עוד דלפמ"ש בסי' קע"ה שי' רמב"ם דכל זמן שיש חילוק בין תבואה ישנה לחדשה לא הוי בכלל יצא השער א"כ פשי' דכן הוא, וגם הארכתי שם אי הוי קנין גמור או רק למש"פ וגם מ"ש רו"מ אם בסטימותא יכול המוחזק לומר קים לי דל"מ בדשלב"ל עמ"ש בחיבורי סי' ר"א ואח"ז מצאתי בשו"ת שם ארי' חח"מ סי' ל' שהעיד ג"כ דסוגיין דעלמא דאין המוחזק י"ל קים לי וע' שו"ת ד"ח ח"ב ח"מ סי' כ"ו בזה ובפרט בזמן הזה שפשט מנהג הבערזע, אבל לענ"ד בנ"ד שאנו מסופקים אם מכר באופן במתע או רק תבואה שלו והוא בעל שדות שיש לו תבואה משדותיו בודאי יד בעהש"ט על התחתונה והדין עם המוכר וע' ש"ס ב"מ דע"ב ע"ב בעה"ב זילא בי' מלתא למיזף מלקוט דרק שלו הוא מוכר ע"ש וע' פ"ה דדמאי מ"ז הלוקח מבעה"ב וחזר ולקח ממנו שני' מעשר מזע"ז שפי' הר"מ דחזקת בעה"ב הוא שימכור מה שנמצא אתו מגנותיו וע"ע פ"ו דדמאי מי"א ואם ידוע שיש לו שדה א' בסוריא חייב לעשר כי מסתמא משדהו הביא הפירות ושוב א"נ לומר מח"ל הם ע' ברע"ב שם והג' בני"ש בשם ירו' ורמב"ם וה"נ ודאי משדותיו מכר התבואה וגם יש להביא ראי' מהרשב"ם ב"ב קכ"ח ע"ב ד"ד ובנכסים של עכשיו שאם נתרבו הנכסים בשעת חלוקה אינה נוטלת כ"א באותן שהי' בשעת אמירה דאא"מ דשלב"ל ואפי' לר"מ דאמר א"מ דשלב"ל הנ"מ במפרש אבל בסתמא אין אדם מעלה ע"ד דבר הראוי לו לבא להקנותו אלא דבר שהוא מוחזק בו הלכך הך אשה ידה עה"ת וכו' עכ"ל וע"ע כה"ג בש"ס עירובין כ"ו ע"ב ורש"י ד"ה ה"ג לא נצרכא וכו' ודו"ק וה"נ בנ"ד אף דסטימותא מהני בדשלב"ל היינו במפרש אבל בסתמא אמרי' שמכר משדותיו דל"ה דשלב"ל גם טרם שיקצר כמ"ש בנה"מ סוסי' ר"ח והרי גם פירות שחנטו דעת רמ"א דלא הוי דשלב"ל ומכ"ש תבואה העומדת ליקצר ולכן ישבע המוכר שלא הי"ל כל הסך בשלימות ויופטר ואף דהלוקח טוען ט' ספק מ"מ חייב לישבע כמ"ש כה"ג בשו"ת הש"מ ח"מ סוסי' פ"א וסי' צ"ד ועמ"ש בחיבורי סי' רל"ב ס"ג והנלע"ד כתבתי.
2