שו"ת מהרש"ם חלק ג קפ״דTeshuvot Maharsham Volume III 184
א׳להרב המאה"ג מוהר"ש שעחטיר נ"י אבד"ק קיצמאן
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד בראובן ששכר פר"פ על משך זמן ואח"כ נשתתף עמו ש' על החצי ועתה באו לדין וראובן מראה שיש היזק ערך ת"ק ר"כ וחוב ת' ר"כ ועל הקאפציע וראטעס הראשונים נתן ראובן מכיסו ובקושי גדול הוציא משמעון המגיע לו ועתה תובע ראובן עוד על ראטע ויי"ש ושמעון ממאן זה איזו חדשים באמרו הלא הי' היזק כ"כ וציוה שלא לעשות חובות ור' טוען כי כשנשתתף נתן לו הנהגת העסק וליקח נאמנים לפי דעתו וגם אמר לשמעון שצריך הרבה מעות על חוב והשיב שמעון כפי ראות עיניך כן תעשה וש' רוצה להושיב נאמן מצדו לגבות חלקו ור' ממאן כי הוא רוצה לנהל העסק כפי דעתו כי ש' איש קשה ומבקש עלילות וגם כי זה ד' שבועות הושיב ש' נאמן מצדו ואעפי"כ לא נתן מעות הנחוץ וש' כיחש שלא עשה אותו למנהל העסק רק א"ל שאין לו פנאי ויברור הוא ב' נאמנים וגם בפ' צוה שלא לעשות חוב ועתה חושד שעשה ר' קנוניא עם הנאמנים בהעלמות
2
ג׳ורו"מ כתב דודאי צריך ר' לישבע שלא העלים ושנדבר שיהיו הוא המנהיג העסק וכל תנא שבממון קיים אבל על להבא י"ל דשמעון נאמן לישבע אבל מחוייב שמעון להספיק מעות כפי הצורך אך בדין ההקפה הביא מסי' קע"ו דגם בדבר שדרכו בהקפה אם התרה בו שלא יקיף אין לו רשות וחייב לשלם אך בנ"ד טוען ראובן שיש אורנדיס מסביב שמוכרים בזול ואם לא יקיף בטל כל העסק וצידד רו"מ דכיון דבמקום פסידא שותף חולק שלא לדעת חבירו וה"נ אין לך פסידא גדול מזה והפוסקים מיירי היכי דאם לא יקיף לא יופסד העסק והביא מדברי נה"מ שם ס"ק כ"ב וכאן א"א לחלק וליתן חלקו בהקפה ושל ש' במזומן דכל הריוח רק ע"י ההקפה וזה פורש ההקפה וחוזר ולוקח יי"ש ודמי להא דסי' קע"ח ס"ג דגבי דבר שא"א להיות צריך ליתן חלקו וא"י למחות ובנה"מ שם מכמ"ק בזה וגם בדין נאמנות השבועה הביא משו"ת הה"כ סי' ל"ה בדין שותפים בצמר וראובן טוען שהתנה שלא יהי' שותף רק לשנה ופסק דראובן נאמן בשבועה ול"ה כמוציא מיד השותפים משום שהסחורה בחזקת שותפות שהרי אם לא יקיימו התנאי לא יהי' שותפים וה"נ אם ישבע ר' שהותנה שיהי' המנהל העסק לפי דעתו ואם לא ירצה ש' בזה יוכל לצאת מהשותפות ולא יצטרך ר' להוציא ממעות שמעון עכת"ד.
3
ד׳והנה מ"ש רו"מ מהא דבמקום פסידא שותף חולק יש לפקפק דדוקא חלוקה יוכל לעשות שיקח חלק סחורתו לעצמו ויתן חלק חבירו לחבירו אבל בנ"ד שיזכה בחלק הפר"פ שזכה בה שמעון לחלקו במה איפוא יהי' בזה זכות לראובן ומה חזית וכו' אבל לפמ"ש הש"ג פ"א דב"ב דטעמא משום אומדנא דאדעתא דהכי נכנסו י"ל דה"נ בכה"ג יוכל לסלקו ונראה ראי' מש"ס דחולין ל"ט ע"ב דא"ל ר"א בריו דר"א לרב אשי לר"א דאמר מחשבת כותי לע"ז פוסלת שחיטת ישראל אפי' אין לו אלא דבר מועט יהיב לי' זוזא לטבח ישראל מהו וא"ל דאי לאו גברא אלמא הוא א"ל רישך והר ופירי' דמצי לדחותו מהשותפות ואע"ג דמעות קונות ויש לו חלק מיהו מצי ישראל מסלק לי' דא"ל לא לעוותי שתפתיך ע"ש הרי דהיכי דע"י חלק השותף נפסד הכל מצי מבטיל להשותפות וליקח חלק השותף לעצמו וענה"מ ס"ק ל"ג דבפסידא דלא הדר שאינו נותן מעות או שגונב משותפות מצי מסלק לי' בלא התראה ועמ"ש בחיבורי סי' קע"ו סט"ו דף י"ג ע"ד בד"ה שם בהגה וכו' במ"ש בשם הח"ץ וש"פ וע"ש סי' מ"א דף י"ז סוע"ג וע"ד ואח"ז מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק בוטשאטש ז"ל דשותף שהי' צריך ליתן מעות ולא נתן עד זמן הידוע למכירת אותה סחורה י"ל שא"צ תביעה כלל ליתן וכל שלא נתן בטל השותפות ודוקא בחוב דעת הט"ז סי' ע"ג דצ"ל תביעה וגם שם יש פלוגתא (והוא ט"ס וצ"ל הסמ"ע סי' ע"ג) והביא מהא דסי' קע"ו סמ"א וכתב דנידון מהר"ם ומרדכי הי' בנגמר השותפות קודם שנתן ראובן המעות והוי בשליחות השותפין מה שנתן משא"כ בנתן שלו ואח"כ קיבל את שמעון לשותף י"ל דבדבר שדרך השותפים להקפיד כגון בזמן מכירת הסחורה ודאי אינו מהדין שיתן חבירו מעות וזה יקח ריוח וגם בלא תביעה י"ל שהדין כן וגם הביא מר"פ המפקיד בדין אמר לא אשלם דהוי בעיא בתקו עכת"ד הגה"ק בכתבי' הנ"ל וא"כ לפי"ז בנ"ד שגם בזמן שהיו הנאמן של שמעון איזו שבועות בהעסק לא נתן ש' מעות ממילא ביד ראובן לסלקו מהשותפות
4
ה׳וגם אם ישבע ראובן שמתחלה הרשהו להקיף חובות הוי כהתנה על כל הזמן ואדעתא דהכי נכנס עמו לשותפות ואם שמעון רוצה לחזור בו מתנאי זה יוכל להוציאו מהשותפות כיון דתנאי זה עיקר העסק והריוח תלוי בו – ועוד נראה דגם בסתמא בלא שום תנאי כיון דדרך ומנהג העסק בכך הו"ל כהתנה בפירוש וכמ"ש כה"ג הרמ"א ביו"ד סי' קס"ט סי"ח וסי' קע"ד ס"א וסי' קע"ב ס"ג בהג"ה וש"ך ס"ק כ"ד ועוד בכמ"ק, ויש להעיר מדברי הב"י יו"ד סי' רס"ז בדין קונה עבד ערל דא"צ למולו כיון שמצד גזירת המלכות אין למולו אין לך תנאי גדול מזה ובנ"ד גזירת מלך להיפוך שאין להקיף חובות ואם מקיף פטור העכו"ם מן החוב בדד"מ אבל מ"מ י"ל דכיון שהמנהג כן מסמתא ע"ד המנהג נכנס והו"ל לשמעון להתנות להיפוך וכמ"ש כה"ג ברשב"ם ב"ב דף ל' ע"א בד"ה כיון וכו' ע"ש ותבין
5
ו׳ועכ"פ אם ישבע ראובן שנדבר מתחלה כן אדעתא דהכי נכנסו על כל משך הזמן ואין ביד שמעון לשנות בתוך הזמן ואם לאו יוכל להוציאו מן השותפות.
6