שו"ת מהרש"ם חלק ג רפ״וTeshuvot Maharsham Volume III 286
א׳שנית להרב מו"ה נפתלי הירץ טירהויז נ"י אבד"ק וואלטשיסק
1
ב׳מכתבו הגיעני והנה הוא חוזר על הראשונות בדבר הגט של האשה ציפרה שקיבלה מבעלה באמעריקא בעיר מאנטיראל שכבר השבתי לו בחורף העבר (בסי' הקודם) וכעת השיג רו"מ מכתב מהמסדר שלא דקדק בכתב התרה ובגט כתב צפרה דמתקריא צפרה וחתמו עוד ב' אנשים שראו אצל הסופר שהועתק אצלו הגט בכתב משיט"א וכתוב בו כן וכפי הנראה אמרה לו האשה כי אבי' קורא אותה צפורה לפעמים (וכמו שאומרת גם עתה וגם קרובי' אומרים עתה כן והגידו כי יש עוד איש א' שכן שהי' דר שם בהבית גם הוא יודע מזה ולע"ע לא חקר רו"מ ממנו ע"ז) ומזה שפט כי בודאי שמה מעריסה הי' צפורה ולכן כתב כן בהגט והנה בגוף הדבר אם המסדר נאמן ע"ז שלא יהי' בכלל חוזר ומגיד כבר הובא נידון כזה בשבולי לקט מהגאון בעל ט"ג הנדפס בסו"ס אה"ש סי"ד וס"ק ט"ז שהאריך בתשו' דכל דיש לתלות בטעות נאמנים לחזור ולהגיד והביא מתשו' הרא"ש כלל ס"ה ותשו' הר"ן סי' ל"ג וריב"ש סי' שפ"ה ע"ש ובאמת שהדבר מבואר ברמ"א חו"מ סי' מ"ט ס"ב וגם בשו"ע רסי' כ"ט אבל לא אדע אם בנ"ד הביאה מתחלה מעשה ב"ד בשלשה חתימות וע' בט"ז וב"ש סי' קמ"ב ופת"ש ס"ק ז' וגם בסוסי' קנ"ב ופת"ש ס"ק י"ט וע"ש אם צריך להכיר חתימות הב"ד ואני ראיתי בשו"ת משיבת נפש סי' פ' שצידד להקל גם במכתב מן רב יחידי דהוי מלתא דעל"ג ולא רצה להקל למעשה עד שיסכים עמו גדול א' אבל בכ"ז במעב"ד שאינו מקוים העלה להקל וגדולה מזו מבואר בשו"ת פני יצחק הספרדי סי' י"ח בעובדא שהביאה מעשה ב"ד שאינו מקוים וגם היו בו איזה ריעותות ובכ"ז העלה להקל והסכימו עמו כמה גדולים ע"ש.
2
ג׳ומעתה נשובה נחקורה בגוף הדין והנה רו"מ כתב דגם מעריסה לא נקראת מעולם צפורה ואם נתברר הדבר בבירור בודאי אין שום תועלת במה שאבי' הי' קורא אותה לפעמים צפורה וע' בשבולי לקט הנ"ל ס"ק ט' בדין הי' אבי' ואמה קורין קילא הענדל ובפ"כ נקראת רק הענדל ופסק דקריאת אבי' ואמה אינו אפי' פורתא ואפי' הי' שמה מעריסה כן ונשתקע פסול ומכ"ש בנסתפקו אם הי' שמה מעריסה כן ואפי' כתבו שם זה בלשון דמתקריא פסול ע"ש ואף דבגוף העובדא כתבו שם רק קילא הענדל מ"מ בביאורו שם כתוב דגם בכתבוהו דמתקריא פסול בכה"ג אך דבכ"ז בנ"ד בשם צפורה צפרה אם הי' שמה כן מעריסה כשר דלא הוי בגדר נשתקע כיון שהשמות קרובים זל"ז וכמ"ש רו"מ מדברי הב"ש ש"נ אות ב' שם בשם צפרה המכונה פריבא ע"ד מהר"ם מינץ בזה.
3
ד׳ואולם אם לא נתברר בבירור שלא נקראת כן מעריסה אף דשינוי שמה הוי פסול של תורה שמתי אל לבי לצדד במקום עיגון כזה להקל דהנה אף דמבואר בתשו' הרא"ש ובב"י סי' קכ"ט ובכל הפוסקים דבענין שינוי שם בעי' שיתחזק ל' יום מ"מ הנה בשו"ת שב יעקב סי' ל"ג בדין א' שהי' שמו נטע וע"י גזירה ברח למק"א והחזיק שם א"ע בשם מרדכי וכאשר נמצא סידר גט לאשתו וגילה את האמת בב"ד ששמו נטע וכתבו בגט שם נטע לבד וכ' וז"ל אך עדיין יש להפך בזכות ולומר דכיון שהודה ברבים עכשיו אשר מעולם שמו נטע ובודאי היו שם עשרה אנשים בשעת הגט כשנמסר ליד השליח ומצינו בדבר שנאמר בפני עשרה דהוי מפורסים וכדאי' בב"ב קמ"ב ע"ב אייתי לי בי עשרה וכו' ופי' רשב"ם לפרסומי מלתא נמצא דהוי כהוחזק שם בשני השמות דכשר בדיעבד באחד מהם דהשתא מפורסים נמי במקום כתיבה בשם נטע דכשר באחד מהם וכו' עכ"ל והן אמת דבשו"ת חא"ש סי' קס"ז רמז לו השואל מדברי ש"י הנ"ל וחלק עליו שהוא נגד כל הפוסקים דבעינן שיתחזק ל' יום ובאמת שגם הש"י לא צידד בזה רק בגט שנמסר לשליח שנכתב בו עכ"פ שם מקום הנתינה משא"כ בשינוי גמור וגם יש לתמוה לכאורה על הש"י דנהי דבשעת מסירת הגט לשליח בעינן עשרה והוי פרסום מ"מ בשעת כתיבת הגט לא הוחזק עוד בשם זה והוי כנכתב שלא לשמו ומה יועיל החזקתו בשם זה אחר כתיבה.
4
ה׳אבל יש לדון בזה עפמ"ש בתשו' מים חיים סי' ס"א ושו"ת שם ארי' בהוספות סי' י"ג בדין אשה שהי' שמה ציפרה והסופר והעדים טעו באמירה בקריאתם בין חיר"ק לחול"ם וקראוהו צפורה בחול"ם ובשו"ת צ"צ החדש מהגאון ר"מ מליבאוויטש הוכיח מבעה"ת שבב"י דשינה שמו היינו שם יהודה בגליל ומהתוסיו"ט פ"ח דגיטין מ"ה ד"ה שינה וכו' דלשמו איננו לשם הגופין לבד אלא גם לשם השמות ובנד"ד פסול אבל המ"ח וש"א הנ"ל העלה דהעיקר לשמו הוא שיהי' לשם הגופין ויש להקל והסכים שם עמו הגאבד"ק לבוב יע"ש חא"ע סי' מ"ח באורך דבטעה הבעל בשם האשה ונתכוין לאשה זו יש לצדד להקל גם בשינוי כיון דנתכוין לגוף זה ודוקא בידע הבעל שיש לה שם אחר פסול ע"ש וא"כ לפ"ז בנ"ד שנכתב שם שנקראת בפ"כ ציפרה אלא שנכתב גם שם עריסה גם אם ניחוש שאינו כן הרי עכ"פ הבעל לא ידע ונתכוין הוא וגם הסופר ועדים. לאשה זו שוב י"ל דהוי כנכתב לשמה וגם בגוף הדבר שחידש הש"י דבעי' פרסום בפני עשרה אף דבכמ"ק מצינו דפרסום הוי בעשרה וגם בחמ"ח סי' קכ"ט ס"ק א' בדין שינוי ע"י חולה הזכיר שיהי' לפחות מנין עשרה מ"מ מצינו גם בשלשה דהוי פרסום כמ"ש רש"י בשבועות כ"ה ע"ב איזהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע וכו' והוא שניכר לג' בנ"א וכו' ופירש"י וז"ל שכבר ידעו שלשה באותו עמוד שהוא אבן דהוי ש"ש דמידי דידעי בי' תלתא בנ"א הוי מפורסים עכ"ל וע' בב"י יו"ד סי' רנ"ט בשם הגמ"ר דכתובות בהא דנדר בעת צרה בגדים לעניים והשיב דיכול לשנות וכ"ת דאיכא למיחוש דלמא לימרו פלוני אמר למיתב לבושא וכו' האמרינן פ"ק דסנהדרין מטלטלין שאין דמיהן ידועים בג' לקוחות ומלתא דמתעבדא באפי ג' קלא אית לי' ול"ש חשדא ע"ש וכ"ה בר"ן ורא"ש נדרים מ"ה ע"א גבי הפקר בפני ג' דאוושא מלתא ומפורסים וכ"ה בב"י א"ח סי' רמ"ו וגם אי בעלמא בעינן עשרה מ"מ בדבר הנעשה בב"ד ודאי קלא אית לי' וכמ"ש הב"י בח"מ סי' ק"ל ס"ז בשם ריטב"א דכל שפורע בב"ד דבר מפורסים הוא וא"צ הודעה אחרת דאית לי' קלא כדאי' בפ"ב דב"מ ע"ש וע' תוס' גיטין י"ח ע"א ועוד בכמ"ד והנה בהא דבעינן שיתחזק השם ל' יום כבר העיר בתשו' ח"ס חלק ששי סי' מ"א מהא דשינוי שם ע"י חולה דמהני בפרסום פעם א' ותוך ל' יום וע' בתשו' החמ"ח הנ"ל בזה ע"ש ואני מצאתי בג"פ ס"ק צ"ג בסופו שהעלה דגם אחר ג' או ד' ימים אם נכתב שם השינוי הוי פרסום וי"ל דשם השני עיקר וכשר בכתבו שם השינוי לעיקר וגם באותו יום עכ"פ לא מיחשב לשינוי השם אם כתבוהו ג"כ ולפ"ז נראה דבפרסום בפני ב"ד לשם גירושין עדיף טפי ונראה דהא דבעינן שיתחזק ל' יום היינו היכי דיש לחוש שמא בדעתו לחזור בו אבל בשינוי שם ע"י חולי שידוע שמתכוין להשתקע בשם זה א"צ ל' יום וכה"ג מצינו בדין יושבי העיר בש"ס פ"ק דב"ב ובאו"ח סי' תכ"ט ויו"ד סי' רנ"ו דבעינן יב"ח ובזה"ז סגי ל' יום ואם דעתו להשתקע נקרא מיד מיושבי העיר ודינו כבני העיר לכל דבר וה"נ בזה ולכן גם בעלמא באחד הבא לגרש אשתו גם באמר שמו בשינוי בפני ב"ד ל"מ כלל דדלמא מתכוין לקלקלה ויחזור בו אח"כ ואף דאיתא ביר בירושלמי ורא"ש רפ"ק דגיטין דאינו חשוד לקלקלה בידי שמים אבל בב"ד חשוד לקלקלה ולהוציא לעז כמבואר שם להדיא ועתוס' שם ב' ע"ב סוד"ה דאתי' ובר"ן שם וע"ש בתוס' דף פ"א ע"א סוד"ה לא כל הימנו וכו' דפעמים וכו' ועושה קנוניא ע"ש וכ"ה ברשב"ם ותוס' ב"ב קס"ז ע"א ד"ה וליחוש וכו' וע' בב"ח א"ע סי' קנ"א מ"ש בזה וכ"ה להדיא בשו"ת צ"צ סי' פ"ג בשם תשו' הרא"מ דגבי שם אבי' חיישינן שמא נתכוין לקלקלה אבל בשמו וכל ל' יום הוי חזקה גם בכה"ג כמ"ש בשו"ת רח"כ חא"ע סי' נ"ט דבכה"ג גם בנתכוין לקלקלה כשר ע"ש באמצע התשו' בזה וע"ע בשו"ת פמ"א ח"ב סי' ס"ח ס"ט בזה אבל בנ"ד שהיא בשם. האשה מעריסה והבעל לא ידע כלום רק מהשם שנקראת בפ"כ והאשה עצמה אמרה בב"ד שכן קורא אותה אבי' ומסתמא נקראת כן מעריסה וגם אם לא נקראה כן מ"מ הרי הוחזקה בב"ד כמ"פ כן בציווי הבעל לסופר ואח"כ לעדים והסופר והעדים שינו ושלשו בתיקון העשיי' ובכתיבה וחתימה בשם זה ובודאי הי' הכונה להחזיקה לעולם שהאשה ודאי לא תרצה לקלקל א"ע א"כ הי' דעת כולם להשתקע בשם זה בצירוף שמה העצם שנקראת בו בפ"כ לעולם שהרי הגט ישאר ביד ב"ד ודמי להא דיו"ד סי' ר"מ ס"ט בהג"ה דבכתב על אביו תוך יב"ח לא יכתוב הכ"מ שהרי מתקיים לאחר יב"ח א"כ י"ל דלכ"ע גם בפחות מל' יום סגי בהחזקת שם זה בב"ד שלא יהי' בכלל שינוי השם הפוסל בגט.
5
ו׳ומ"ש רו"מ בדין נאמנות האשה שקרא אותה אבי' כן דאינה נאמנת עתה אחר הגט בלא עדים עיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ק"כ ובט"ג ש"א אות י' סק"ל ובסדר הגט סי"ח דבפרטי קריאת השם א"צ עדים ובפרט דבנ"ד הרי אמרה האשה כן קודם נתינת הגט והיתה נאמנת אז וא"כ גם עתה אין חשש כלל ובגוף השינוי יעוין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז (וסי' קכ"ה ס"ק פ"ב בענין לישנא קלילא) ובנקרא בלידה מיקל בס"ק ס"ז הנ"ל, ואף דבס"ק צ"ו פקפק בכתב שם נשתקע צ"ל דבכה"ג שזהו כינוי לשם האחד אינו בגדר נשתקע וה"נ י"ל בנ"ד דמסתבר דעיקר השם הוא צפורה וכמ"ש בתשו' הראשונה דג"ז מלשון צפור וכמ"ש במד"ר שהבאתי שם וע"ע בט"ג ש"א אות נ' סק"א גבי מנחם נחום ובש"א אות מ' ס"ק ל"ה בשם עמנועל מנואל ויש לחלק וקצרתי וע"ע בהגהת מל"מ פ"ג מגירושין הי"ג ותמצא סיוע להקל.
6
ז׳ועכ"פ לדינא גליתי דעתי במקום עיגון כהא דנ"ד ובכ"ז אין רצוני להורות למעשה זולת באופן אם יסכימו עוד ב' גדולים עמנו אזי גם אני אצטרף עמהם ומכלל הן וכו' שוב כתבו לי שמצאו בשו"ת צ"צ החדש מהג' מליבאוויטש שחולק על הט"ג ופסק דצפורה וצפרה לא הוי שינוי השם והותרה האשה הנ"ל.
7