שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״אTeshuvot Maharsham Volume III 301
א׳עוד להרב הנ"ל
1
ב׳וע"ד הגט שהניח גט ביד שליח לשלחו לאשתו לעיר לאנדאן והונח הגט בפינקס עד שיחקרו על שם שליח ב' ונקרע בגליון למעלה מן אות ת' מתיבות מאות עד גג התי"ו והוא בהזמן והנה הב"י נסתפק בסי' קכ"ג אם הזמן בכלל תורף וכתב דאפשר אף שהוא רק מדרבנן אלמוה רבנן דליהוי דינו כתורף והפר"ח ס' קכ"ה פקפק בדבריו והאריך בזה והעלה דהוי רק פסול דרבנן ואני מצאתי בבה"ג הל' גיטין שכתב וז"ל והיכא דכתב גיטא כהלכתה באתואתי' ואית בי' גיהטא או מחקא או טישטשתא וכו' בזמן בשמו בשמה פסול ובשאר גיטא כשר עכ"ל ומפורש דמחק בזמן פסול כדין תורף ויש לי לדון דפסול מה"ת דהנה הנימוק"י פ"ד דסנהדרין כתב דזמן פוסל בגט משום דהוי עשאאי"ל אלא דכיון דאית בי' ממונא דכתיבה הוי כד"מ שתקנו חז"ל דכשר בד"מ גם עשאאי"ל כמ"ש מהרש"ח וע' בפ"י גיטין פ' א"כ לבתר דתקנו חז"ל זמן בגיטין בדליכא זמן הרי שוב ליכא תקנת חכמים להכשיר ושוב פסול מה"ת מדין עשאאי"ל וכן לפמ"ש הנימוק"י שם דכיון דשכיחא דמי להודאות והלואות שתקנו חז"ל שלא יצטרך דו"ח וכשר עשאאי"ל, א"כ למאי דמבואר בגיטין ס"ז דכיון דלא תעשה כן בישראל הוי מלתא דלא שכיחא א"כ לבתר דתקנו חז"ל זמן בגיטין דפסול לכתחלה והוי מלתא דלא שכיחא כמ"ש רש"י בגיטין י"ז שהעדים לא יחתמו שוב פסול גם בדיעבד מדאורייתא משום עשאאי"ל ובזה מיושבים דברי הטור בא"ע סי' קכ"ז שפסק דבזינתה והביאה גט שא"ב זמן מיקטלא ותמהו עליו שהוא נגד הש"ס שם דמפורש דאהני דלכתחלה לא תנשא ולפמ"ש ניחא וע' באב"מ סי' קכ"ז
2
ג׳ובחידושי כתבתי ליישב דנודע שי' כמ"פ דבעינן שליחות בגט והנה הבעה"מ פ"ג דיבמות הקשה דיופסל בגט בעדי חתימה משום מפיהם ולא מפ"כ ותי' דכיון דבעי שליחות הו"ל כאלו הבעל עושה כן ולא מצינו פסול דמפי כתבם אלא בעדים עצמן ולא כשהוא מפי כתבו דבעל ובכה"ג לא פסלה תורה ע"ש ונודע שי' התוס' בב"מ ו' דהיכי דאשלד"ע השליחות בטל וגם בדרבנן אשלד"ע ועמל"מ פ"ב מרוצח ומשפ"ש רסי' קפ"ב א"כ לבתר דתקנו חז"ל זמן בגיטין אם עושין הגט בלא זמן ואסור לחתמו ולכתבו ושוב בטל השליחות משום דאשלד"ע ושוב פסול הגט מדאורייתא משום דבעי שליחות או משום דהוי מפי כתבם ומיושבים דברי הטור.
3
ד׳והנה אף שהטעמים הנ"ל לא שייכי היכי דנכתב זמן אלא שנמחק או נקרע אח"כ מ"מ עכ"פ י"ל דדינו כתורף ובפרט דעכ"פ מדרבנן נפסל אך דבנ"ד לא מיבעיא אם הקרע אינו נכנס לגוף התי"ו הרי אין כאן פיסול אלא מפני שאינו מוקף גויל והרי פסק הב"ש סי' קכ"ה סקכ"ט וסקל"ו דכשר בנעשה אחר כתיבה וכן לפמ"ש התו"ג ופת"ש סי' קכ"ה סקכ"ט דהיכי דהטעות מוכח מתוכו אין פסול בזמן אף דהוי בכלל תורף וה"נ בזה וכן מצאתי בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' מ"ו בעובדא שהי' השי"ן שבזמן לא נגע קו האמצעי שבהש למטה וכתב דכיון שהזמן אינו אלא מדרבנן אף שדינו כתורף מ"מ יש להקל טפי מבתורף גמור ע"ש וגם אם נקרעה גוף התי"ו כיון שנכתב מספר שש מאות אלא שהתי"ו פסולה אבל מ"מ ניכרת שהיא תי"ו עדיף מהא דכתב הג"פ פ ופת"ש סוסי' קכ"ז סק"ח דבדכתב חמשת וארבע מאות ושלשים ושמנה כיון שניכר חסרון תיבת אלפים ופירוש של חמשת היא אלפים דכשר ע"ש ומכ"ש בנ"ד שנכתב ושש מאות וששים ותשע הרי ניכר דמספר שש קאי על המאות גם אם הי' חסר כל התיבה ומכ"ש בנכתב אלא שהתי"ו נסדקה הרי מוכח מתוכו המספר שש מאות ועוד שהרי גם בקרע בתורף דעת רמב"ם להכשיר בדאיכא ע"מ כמ"ש בסי' קכ"ה סכ"א אלא דהרשב"א חולק וכבר הבאתי בתשו' א' מתשו' מבי"ט ח"א סי' כ"ד דבנקרע שלא מדעת הבעל גם הרשב"א מודה ואף שסיים שלא יסמכו ע"ז בלא הסכמת חכמי העיר ביארתי בתשו' שם שלא החמיר אלא בקרעוהו ב"ד אלא שהי' בטעות משא"כ בכה"ג בנ"ד ועוד דבנ"ד שהגט ע"י שליח דגם במוקדם יש להקל פשיטא דאין חשש בכה"ג דנ"ד כמ"ש בג"פ ופת"ש סי' קכ"ז סקי"ט ולכן יוכל לסדר הגט בלא שום חשש ופקפוק.
4