שו"ת מהרש"ם חלק ג שכ״גTeshuvot Maharsham Volume III 323
א׳להרב מו"ה בן ציון מרגלית דומ"צ וק"ק פאקשאן
1
ב׳מה ששאל במי שהורה להתיר בשר שלא הודח ונמלח ע"י הדחה ומליחה שנית בלא שום הפ"מ וצורך שבת וכתב דיש להשהות הכלים מעל"ע והתבשיל יאכלנו והנה ד"ז יש להסתפק בכל מקום שמתירים בה"מ אם כבר הורה בלא ה"מ אם יש להקל והנה בש"ס דנדה ו' ע"ב לאחר שנזכר רבי אמר כדאי ר"א לסמוך עליו בשעה"ד ובתוס' שם פי' שנעשה ע"י הוראתו הפ"מ או שהי' טורח לרדוף אחריו ומוכח דאי לאו שנעשה שעה"ד אף שכבר הורה להקל לא מיקרי שעה"ד וגם בדיעבד חוזר ואף דהתם הי' יחיד נגד רבים הרי התם לענין טומאת מעל"ע שהוא מדרבנן וגם קיל משאר איסור דרבנן כמ"ש התוס' שם ז' סוע"א בד"ה הנח וכו' וגם לשי' הרשב"א בתשו' שהובא בסד"ט בחי' לנדה דף ו' דלא ס"ל לחלק כן מ"מ לכו"ע הוי רק מדרבנן ובדרבנן סמכינין ע"ד יחיד במקום רבים בהפ"מ ועי' בש"ך סוסי' רמ"ב בדיני או"ה בשם ב"ח ומ"ש עליו בזה ובחמ"ח א"ע סי' קכ"ו סקכ"ד פסק דהיכי דהגט כשר בשעה"ד אם הורו ב"ד וכבר עברו איזה ימים ונתפרסם שם גירושין על האשה הוי כשעה"ד משום זלותא דב"ד משא"כ בנודע באותו יום אין בזה זלותא כ"כ ואף דבסי' ע"ג גבי כבד אם הורה כר"ת לא מהדרינין עובדא לאו כללא הוא ולא נמצא ד"ז בשום מקום אך דלפימ"ש בפתיחת חיבורי גי"ד בשם כמה גדולים דבנותן חלק לעני מהמאכל דינו כלצורך עני יש להקל בכה"ג שכבר הורה המורה לצוות ליתן לעני איזה חלק ולענין הכלים בודאי יש להשהותן מעל"ע ועמ"ש בחיבורי דע"ת סי' ט"ו סקכ"ט בזה.
2