שו"ת מהרש"ם חלק ג שע״גTeshuvot Maharsham Volume III 373
א׳למחותני הרב הה"ג מו"ה פישל פעלדמאן נ"י מביטשקוף בארץ הגר.
1
ב׳מכתבו הגיענו וע"ד שאלתו בישראל שקנה מא"י כל הגדל בכרמו שיעשה הישראל היין בהכשר והשוו א"ע בהמקח על היין לא על הענבים ומסר לו הגתות וכל הבית אבל לא התנה עמו שבש"ק לא יביאו ענבים ולכן הביא העכו"ם הרבה ענבים בש"ק ונותנם לתוך הגת וע"י שלא עבדו בש"ק נתרסקו הענבים מאליהם ונתאסף הרבה יין בתוך החרצנים וזגים ובצבץ יין טפין טפין לחוץ (ולא ביאר השואל אם בצבץ דרך מקום הפקק שמושכין דרך שם יין להבור או שבצבץ מהכתלים) ונשאל בזה שהא"י לא נמנעו מהלביא עוד ענבים והניחום להגת גם אחר שבצבץ אם עי"ז נאסר היין שבכל הגת (והנה רו"מ כתב דבמה שבצבץ דרך הכותלים והלך לאיבוד בודאי אין זה דרך המשכה ואף דבסי' קכ"ו לענין ניצוק חלקו הפוסקים בין הולך לטיט או לאשפה או ע"ג קרקע מ"מ לענין המשכה בכל גווני יש להקל אך באם טפטוף דרך הפקק לצד הבור יש להחמיר דגם טפין בכלל כיון שהתוס' שם כתבו דבעינן שלא יקלח כלל משמע דגם דרך טפין אסור וגם למקום מדרון שבגת החמיר הרא"ש ומכ"ש בירדו לתוך הבור ואף דבסי' קכ"ג סי"ח לענין מילא כוס מהגת בעינן כיון לשלוהו מ"מ לענין המשכה מדנקט ר"ה כיון שהתחיל להמשך משמע דגם מאליו אסור והביא מתשו' ח"ס יו"ד סי' קט"ז שצידד דבלא ידע שנמשך ממנו דיש להקל וגם צירוף שי' הרמב"ן דלא נאסר מה שבגת וגם צידד דבזה"ז יש להקל לענין המשכה כמו במעשר ובתשו' נחל"א סי' ט' נתן יסוד מוסד לסברא זו עכת"ד) והנה לענ"ד כיון דכל הפוסקים נקטו לשון קילוח פשיטא דהמשכת טפין לבד אינו בכלל והרי כל העירוי שנפסק הקילוח אף שנוטף טפין טפין קרי' לי' נפסק הקילוח ובמשנה רפ"ב דטהרות מנערת את הקדירה בידים מסואבות וראתה משקין על ידי' ספק מן הקדירה נתזו ספק שהקלח נגע בידי' וכו' וברע"ב שם הרי דבנפסק הקילוח קרי לי' התזה וה"נ בזה וגם נראה דבעינן נתכוין להמשיך כהא דמילא כוס ונתכוין לשלותי.
2
ג׳ומ"ש רו"מ דבהמשכה חמור טפי מדנקט ר"ה שהתחיל לימשך היינו בנתכוין בתחלה ואח"כ נמשך אפי' ממילא מיקרי המשכה וראי' לזה מתשו' מהר"ח א"ז סי' קע"ד וז"ל בדין יהודי ששלח יין לחבירו ע"י גוי וכשהי' שולח היין מן הגיגית שדורכין בה הי' שולח יין בתערובות ענבים וחרצנים וזגים ושאל אם נחשב המשכה עשיית המעיין (ר"ל הגומא הנעשית ע"י דריכה) לא"ת שתחשב המשכה קשה א"כ גם בלא עשיית המעין תהא תחיבת רגלו בריכתו חשובה המשכה כי א"א בתחיבת רגלו בלא מעיין במקום הרגל והנני משיב לו כי מתחיבת הרגל אין שום ראי' כי לשם אין מתכוין לשם המשכה כלל אבל מנוטל בידו ונותן לתוך התפוח יש לדקדק שאין זו המשכה וכו' עכ"ל וע"ש שהאריך בביאור שי' רש"י ור"ת ובביאור דברי הירושלמי ע"ש דברים חדשים שלא באו באחרונים ועכ"פ מבואר דגם בהמשכה בלא נתכוין לא מיקרי המשכה ומכ"ש בנ"ד שהוא נגד רצון בעלים ולא ניחא לי' בכך שהרי מה שנוטף לאחדים מפיג טעמו וריחו וגדולה מזו מבואר בתשו' רדב"ז ח"ד סי' קפ"ד בהניח ישראל חביות יין צימוקים בבית א' ואחר שנשרו הצימוקים ג' ימים במים מוציאין כל הצימוקים ודורסים אותם ברגל בתוך גיגית גדולה ואח"כ מחזירין אותן להחביות והחרצנים והזגין עולים למעלה והמים למטה והמפתח הי' ביד עכו"ם וחששו שמא נגע העכו"ם והשיב דלא מיקרי המשכה דבודאי נשארו גם צימוקים בשולי הגיגית כשהוציא הצימוקים לדרסן בגיגית ועוד דלא מיקרי המשכה כיון שהוא עתיד לחזור ולערב הכל ואין עושה כן אלא כדי שיהא נוח לידרס וכיון שלא נתכוין להמשיך לא מיקרי המשכה ע"ש אך דזה דמי למילא כוס דבעינן נתכוין לשלות אבל כבר נתבאר דאין חילוק.
3
ד׳ומ"ש רו"מ די"ל דשא"ה בשולה יין נקי מבין החרצנים שעדין לא נקרא שם יין עליו מקודם לכן בעינן כונה משא"כ בהמשכה מנקב הפתוח לבור הנעשה לשם כך לא אדע מהו שהרי להס"ד של מהר"ח א"ז גם בהיותו מעורב בחרצנים נקרא המשכה ומ"מ דחה הראי' מדריכת הרגל משום דלא נתכוין לכך וה"נ לדידן בממשיך יין לבד.
4
ה׳ורו"מ רמז להג"א פ"ד דע"ז סי' ג' בד"ה אבל בגיגית וכו' דאם היין מזלף וכו' אין זה המשכה ודחה דהתם אין זה דרך המשכה וגם בנתכוין שרי אבל הנה בהג"א הקודמת שם ד"ה אבל כגון שאנו דורכין בגיגית וכו' סיים וז"ל וראבי' כתב ובלבד שיתכוין להמשכת היין אבל אם כונת שמשכם כדי שיכנסו בגיגית הרבה ולא כדי שיזוב לימשך היין לצד אחר אין נראה בזה להחמיר ע"ש הרי מבואר דגם בהמשכה בעינן שיתכוין להמשיך ומזה נפשט שאלתו ברואים שמטפטף דרך הכותלים מענבים שאינם דרוכות כלל אם יש לחוש שמא כשמילא חצי הגיגית דרך את הענבים בכדי שיכנסו יותר ענבים לשם ולפימ"ש אין זה מתכוין להמשכה כמבואר מדברי ראבי', והג"א הנ"ל ומצאתי בשו"ת מן השמים סי' ל' וז"ל הלכה רווחת שאין נעשה יין עד שירד ויתחיל למשוך בגת אבל דריסת הענבים בתוך הכלים אינם אלא כמי שדוחק חטים בשק כדי שיחזיק השק חטים הרבה כך כשדורסים ענבים אינו אלא כדי שיחזיק הכלי הרבה מהענבים ואין בזה שום נידנוד עבירה וכו' נקרא הדיוט עכ"ל – וגם בעיקר הטיפטוף כבר כתבתי שלענ"ד אין זה בכלל המשכה.
5
ו׳ומ"ש רו"מ ראי' מצימוקים ועי"ש בתשו' רדב"ז שהי' מנהגם לשרות הצימוקים במים מקודם ואח"ז דרסו ודחקו הצימוקים להוציא מהם הבלוע והי' המשכה גמורה ולא טפין בלבד וכבר אמרו בירושלמי פ"ד דסנהדרין שאין מדקדקין ביי"נ א"כ אין להוסיף חומרות ובפרט שהרי ליכא כונה להמשכה.
6
ז׳אבל מ"ש לצרף שי' הרמב"ן דלא נאסר מה שבגת יעוין בתשו' חו"י סי' קי"ז דבדליכא למיחוש לכמה נגיעות אין מקום לצרף שי' הרמב"ן יעו"ש היטב ובעיקר הסמיכה על שי' הרמב"ן יעוין בתשו' פמ"א ח"ב סי' קי"א ובדין ספיקות אם יש להחזיק ריעותא יעוין בתשו' מהר"ם שי"ק סי' קמ"ה ותשו' ברכת יוסף סי' ל"ו ויש לדון אדבריהם מדברי תשו' מהר"ח א"ז הנ"ל ואין כאן מקום להאריך.
7