שו"ת מהרש"ם חלק ג ס״אTeshuvot Maharsham Volume III 61
א׳עי' מפתחות
1
ב׳בא לפני דין אחד בראובן שיש לו בית דירה שאין בהבית פשפשין (וואנצין) והשכיר חדר אחד לשמעון וקיבל כסף וטרם שיכנס להדירה נודע להמשכיר שיש בהכלי הבית פשפשים ואינו רוצה ליתן לו לכנוס להדירה ושמעו' טוען דהו"ל להמשכיר להתנות עמו כי הוא דבר השכיח בבתי העיר ואמרתי דלפי המבואר ברא"ש לב"מ פ' האומנים וטוח"מ סי' של"ד דבדבר שידעו שניהם המוציא מחבירו עלי' מוטל להתנות ובתשו' בש"ר סי' י"ז פסק במי שמכר תאנים ונמצאו מותלעות דאם ניכרים מבחוץ הו"ל למיבדק וידע ומחיל ואם אין היכר מבחוץ אומר הרמ"ה דכיון דשכיח טובא הו"ל ללוקח להתנות כמו במוכר בהמה ונמצא סירכא וכמ"ש הר"א ואף שהרמב"ן חולק העיקר כדעת הרא"ה ושם סי' ר"ס פסק בעצמו דגם בדבר השכיח אין מוטל על הלוקח להתנות ובכסד"ה תירץ דאם כבר נתן המעות אז מוטל על הלוקח להתנות אבל בלא נתן עוד דמי המקח א"צ הלוקח להתנות ע"ש וא"כ בנ"ד שהמשכיר מוחזק בהבית אין מוטל עלי' להתנות גם בדבר השכיח ויוכל לעכב – אבל אם יכנס כבר להבית והמשכיר לא בדק הכלים בכניסתו נראה דא"י להוצאו מהבית דהו"ל לבדוק וידע ומחיל וכדברי בש"ר הנ"ל.
2