שו"ת מהרש"ם חלק ג ע״דTeshuvot Maharsham Volume III 74
א׳להרב הגדול וכו' מו"ה שמואל פורא נ"י דומו"צ דק' דאברמיל וכעת מו"צ דק' זלאטשיק
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא שהתיכו ביורה עשרה פינט חלב תרבא עם י"ג פינט שמן לעשות מין משיחה הנהוג שם בין בעלי חניות למשוח מנעלים והשליכו א' פינט חמאה לתוך היורה הנ"ל בשעת רתיחת היורה ונתערב הכל ביחד ואח"כ נודע כי גם רבים מבעלי חניות עושים כן והנה רו"מ הביא בדין חלב או בשר טרפה בחלב אי אית בי' אסור הנאה שהאריכו האחרוני' בד' הרמב"ם בפיה"מ לכריתות והפמ"ג בפתיחה לבב"ח הביא מדברי רמב"ם פ"ט ממ"א פסק להחמיר ודלא כהדג"מ וגם בשפ"ד סי' צ"ב סק"ד פסק כן והביא עוד מדברי הח"ס סי' צ"ב ופר"ת וכר"ו ועקרי הד"ט ושאר מחברי' והעיר די"ל דבנ"ד הוי רק טיגון ואולי כיון דנתבשל בשמן הוי בישול ולא טיגון והנה בגוף דין טיגון הנה דעת הפר"ת להקל אבל מהתוס' ברכות ל"ז ע"ב ד"ה חביצא וכו' כיון שנטגנין בשמן כנתבשלו דמו וכו' ע"ש נראה דטיגון בשמן כבישול דמי וע' בירושלמי פסחים פ"ז ה"ג חד ב"נ בשיל תרנגולתא בשמן שרפה וכו' אזל שלקא וכו' וע' בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' קפ"ו ואני במק"א ביארתי ד' הירושלמי באופן אחר ואכ"מ וח"א העירני מהא דסנהדרין כ"א ותיקח את המשרת ותציק לפניו וכו' שעשתה לו מיני טיגון ובקרא כתיב ותבשל הלביבות וע' תשו' כתב סופר סי' נ"ב שהוכיח שדעת הרשב"א דטיגון מה"ת אבל בשמן דהוי משקה נראה דלכ"ע הוי בישול כמבואר בתשו' ח"ס סי' קי"א דבכל המשקין חוץ מחלב ושומן הוי בישול ולא טיגון, ובדין חלב בחלב הנה מצאתי בתשו' רדב"ז חלק ה' בלשונות הרמב"ם סי' רמ"ה שהוכיח ג"כ כדעת רמב"ם דגם חלב בחלב אסור בהנאה והביא דברי פיהמ"ש להר"מ דכריתות ותמה עליהם יעוש"ה וד"ז נעלם מכל האחרוני' וגם מצאתי בשו"ת מהר"ם שי"ק סי' ק"ז שהאריך ג"כ והעלה דגם הר"מ בפיהמ"ש מודה לזה וגם הוא לא ראה ד' רדב"ז הנ"ל ועכ"פ לדינא כיון שהאחרוני' לא ראו תשו' רדב"ז הנ"ל א"א להקל בזה.
2
ג׳והנה רו"מ צידד דהא שומן בשמן נטל"פ לשי' כמ"פ ואף דהכר"ו החמיר דבב"ח ל"מ נטל"פ כבר חלק עליו הפמ"ג ועכ"פ בתחלת טרם שנעשה בב"ח אם נפגם יש להקל וגם החוו"ד סי' ק"ג דחה ד' הכר"ו עכ"ד ואולם הנה הגם דשומן נטל"פ בשמן אבל שמן בבשר אינו נטל"פ ומשנה ערוכה בפסחים ע"ו סכו בשמן של תרומה וכו' דאסר וא"כ שוב איכא בב"ח דהיינו תערובות חלב בצירי בחלב ובגוף דברי כר"ו ע"ע בשו"ת אמרי אש סי' מ"ב שדחה ג"כ דבריו וע"ע בפלתי סי' צ"ד סט"ו בזה.
3
ד׳ואמנם יש לצדד בזה כפי הצעת השאלה שנתבשל מקודם החלב תרבא בשמן ויש בשמן רוב כנגד החלב אף דטכ"ע דאורייתא הרי בדבר הפוגם קצת קי"ל דמהני ביטול ברוב כמ"ש ברסי' ק"ג וא"כ כיון שכבר נתבטל החלב טרם שנתערב החמאה הרי גם להחולקים על הרשב"א שבסי' צ"ח גבי מבשא"מ ומב"מ מודים היכי דנתערב מקודם מב"מ כמ"ש במש"ז שם וא"כ ה"נ בזה שוב ליכא בזה איסור בב"ח וכדאי' כה"ו פ"ט דכלאים מ"א צמר גמלים וצ"ר שטרפן זב"ז אם רוב מן הגמלים מותר לערב פשתן עמהם וגם אם נתערבו ביחד יש לצדד בזה לשי' הרשב"א שם גם יש לצרף מ"ש בכס"ד שבשו"ת בש"ר סי' רפ"ה דלפמ"ש הרא"ש בשם ר"ש בטעמא דמי חלב מותר מה"ת משום דבעי' בחלב אמו כמו שיצאה מן האם א"כ גבינה וחמאה שרי מה"ת ואת"ל דגבינה אסור מה"ת מ"מ חמאה רק מדרבנן או רק מנהג בעלמא ע"ש באורך ואם כי ח"ו להקל אבל עכ"פ חזו לאצטרפי ובפרט לפמ"ש רו"מ שמערבין בו מין אבק צבע לעשות חזותא ואינו ראוי לאכילת אדם ודאי יש להקל אבל כפי הנראה לא ברירא לי' וספק חסי"ד אין לצרף להקל כלל כנודע אבל מ"מ נראה להקל מטעמא דכתיבנא– שוב מצאתי במחב"ר להחיד"א ז"ל סי' פ"ז שהביא בשם תשו' אהל יוסף יו"ד סי' כ"ד שחידש ג"כ דחמאה הוי כמו מי חלב דפטור ומותר בהנאה והוא הוכיח מהתשב"ץ וש"פ להיפוך וע' יא"פ שהביא שאר דבריו ולא ד"ז
4