תשובות משיב דבר, חלק א י׳Teshuvot Meshiv Davar, Volume I 10
א׳חקירה בענין תפלה לצד מזרח. בק' .. יש הרבה בכנ"ס שלהם שההיכל קבוע בדרום ויש ביהכנ"ס שההיכל קבוע במזרח כדין ועלה בדעת הגבאים לעקרו ממקומו ולקבוע בדרום להרחיב בזה הכנסות בהכ"נ וגם מצאו תואנה כי עתה נבנה בית תפלה לעבודת אלילים במזרח בהכ"נ זו נגד החלונות שבמזרח ושאלו אם רשאים לעשות כך או לא וזה החלי בס"ד:
1
ב׳הנה להתפלל לצד מזרח שהוא לא"י וירושלים תוב"ב הוא הלכה פסוקה עפ"י ברייתא ברכות (דף ל:) היה עומד בחו"ל יכוין לבו כנגד א"י שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם וכו' וכתבו התוס' דלא גרסינן לבו דאפניו קאי כדקתני סיפא היה עומד במזרח מחזיר פניו למערב כו'] היה עומד בא"י יכוין נגד ירושלים וכו' היה עומד בירושלים יכוין נגד ביהמ"ק וכו' נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב וכו' מאי קראה כמגדל דויד כו' לתלפיות תל שכל פיות פונים בו, מוכח מסתמא דברייתא דצריך להתפלל לצד מזרח ואע"ג דבב"ב (כ"ה) יש עלה מחלוקת תנאי ואמוראי דר"ע ס"ל שכינה במערב ומש"ה ס"ל לריב"ל להתפלל דוקא לצד מערב ור"ט ס"ל שכינה בכ"מ מש"ה ס"ל לר"ש דמותר להתפלל לכל צד לבד לצד מזרח דמורי בה וכו' ופליגי אסתמא דברייתא דברכות כמש"כ התוס' שם ד"ה לכל, והנראה דהני תנאי דפליגי אברייתא וסברי דקראי דשלמה דמביא הברייתא אינו אלא לכוין בלב נגד ירושלים כלשון תחלת הברייתא שם סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו נגד אביו שבשמים וסבירא לי' להני תנאי ואמוראי דהוא הדין אפילו לכל אדם תליא רק בלב אבל בפניו יכול לעמוד באיזה צד שירצה אבל אנן קיי"ל כסוף ברייתא זו נמצא עומד במזרח מחזיר פניו דוקא למערב כו' ובב"ב שם איתא א"ל ר"ח לרב אשי כגון אתון דיתבין לצפונא דארעא דישראל אדרימו וכ"כ הטור בסי' צ"ד והכי איתא בשו"ע שם עוד תניא בתוספתא דמגילה פ"ג חזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי הקודש שנאמר ותקהל העדה פתח אוה"מ למדנו מזה דמצוה לקבוע ההיכל במזרח כדי שיהיו פני העם בשעה שמתפללין למזרח כלפי ארון הקודש וכ"כ הרמב"ם (פי"א מהל' תפלה ה"ד ובונין היכל זה ברוח שמתפללין נגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם מול ההיכל כשיעמדו לתפלה וכ"ה באו"ח (סי' ק"נ ס"ה) אין כו' כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו מבואר מכ"ז דבביהכ"נ חובה להעמיד ההיכל הוא ארון הקודש דוקא במזרח כדי שיהיו פני העם בשעה שמתפללין למזרח כלפי הקודש:
2
ג׳והנה בב"ב שם איתא דריב"ל אמר דלעולם ידרים כו' ומקשה הגמ' והא אמר ריב"ל שכינה במערב ומשני דמצדד אצדודי ופרש"י דעיקר פניו למערב כלפי שכינה רק מעט יצדד לצד דרום וממילא לדידן דקיי"ל בזה דלא כריב"ל נקטינן שיהא פניו למזרח ויצדד לדרום. והסמ"ג פי' להיפך דמי שרוצה להדרים ידרים רק שיצדד פניו לצד שכינה לריב"ל למערב ולדידן למזרח והמחבר בשו"ע (סי' צ"ד) חולק בזה עם הגהות רמ"א שם דבהגהת רמ"א כתב ומי שרוצה לקיים כו' והוא שיטת הסמ"ג וכ"כ הב"י בשם מהר"י אבוהב אבל הב"י השיג על מהר"י אבוהב והביא פירש"י להיפך וסיים הב"י ועכ"ז כיון דאשכחן דמצדד אצדודי מהני יש ללמוד משם דמי שמתפלל כלפי צפון או דרום דסגי בצידוד פניו כלפי א"י וירושלים והוסיף דכ"כ הסמ"ג, שהרי להסמ"ג ודאי דהדין כן דכך ראוי לעשות מש"ה אפילו לשיטת רש"י דאין ראוי לעשות כן אלא דווקא שיהא פניו למזרח ולצדד לצפון או לדרום מכ"מ אם אינו יכול לעשות כן מאיזה טעם שיהיה, אם מחמת שנהגו כך שלא עפ"י ד"ת או שהוא יושב על החמור מהני מיהא במה שצידד פניו כלפי ארץ ישראל והן הן לשון המחבר אם מתפלל לשאר רוחות יצדד וכו' ופי' המג"א במקום שמנהגם כך או שיושב על החמור, אבל מי שרוצה לקיים מאמרם הרוצה להעשיר כו' או להחכים כו' יעשה כפרש"י שיהא עיקר פניו למזרח ויצדד לצפון או לדרום:
3
ד׳מעתה אם נקבע עפ"י איזה סיבה ההיכל הוא ארון הקודש בצד דרום שלא כפי הדין המבואר בסי' ק"ן היה הדעת נותן דתליא במחלוקת רש"י והסמ"ג שהוא מחלוקת המחבר והרמ"א אם יותר טוב שיהיו פניו כלפי היכל ויצדד למזרח וכדעת הרמ"א או להיפך כפרש"י והמחבר שיהא פניו למזרח ולצדד להיכל, אבל המג"א (סי' צ"ד סק"ג) כתב בפשיטות אפי' קבעו ההיכל לצד דרום יתפלל למזרח ומסופקני בכונת המג"א אם משום שדעתו נוטה לדעת המחבר והכי משמע בסק"ה שהביא פירש"י ולא כהרמ"א או אפשר שס"ל להמג"א דבזה האופן גם הרמ"א מודה דיותר טוב שיהא פניו לא"י כקראי דשלמה ודרשה דתלפיות שצריך לפנות לזה הצד שא"י שם והא דתניא בתוספתא דמגילה דבעינן שיהא פני הציבור כלפי ההיכל משום שנאמר ותקהל העדה וגו' אינו אלא דמכאן למדנו דבשעה שמעמידין ההיכל צריך להעמידו באופן שיהא פני המתפלל כלפי ההיכל, אבל אם כבר נקבע בדרום א"א להטות הפנים מצד המזרח לצד ההיכל אלא להיפוך יהא הפנים למזרח ויצדד כלפי הארון מכ"ז למדנו שבביהכ"נ שכבר נקבע הארון בדרום היה ראוי שיהו עכ"פ מתפללין לצד מזרח אלא שלא נהגו כך, והטעם שנהגו להיפך ממש"כ המג"א לפי הנראה הוא ממה שההמון מורגלים להתפלל לצד ההיכל ואינם יודעים לכוין את הרוחות ולחשוב כי שאני ביהכ"נ זה משארי בתי כנסיות שההיכל בהם נקבע כדין בצד המזרח משא"כ כאן שההיכל קבוע בצד אחר והמון רבה עושים כפי ההרגל להיות פניהם כלפי ההיכל, ובדיעבד יכולים להתפלל אף לא לצד מזרח כמו סומא ומי שאינו יודע לכוין את הרוחות צריך לכוין לבו כנגד אביו שבשמים וכיון דהם מתפללין לצד ההיכל הוי כאילו כוונו לבם לאביהם שבשמים וסגי ובאמת יש מקום לחשוד בזה את הגבאים ומנהיגי ביהכ"נ שהם הנהיגו בכונה שלא עפ"ד דין זה פשוט דאם ההיכל בדרום חשיבות המקומות ג"כ בדרום כל הקרוב הקרוב למשכן התורה ה"ז חשוב כמו בשעה שההיכל עומד במזרח דכל החשוב יותר הוא קרוב אל הארון, ומקומו ביוקר, כך הוא בשעה שהארון עומד בדרום מש"ה הנהיגו הגבאים להתפלל לצד דרום כדי שיהיו החשובים שבביהכ"נ פניהם כלפי הכותל ולא העומדים במזרח שהם פשוטי ההמון והמנהג באמת הי' בטעות שלא עפ"י מורה וד"ת, אולם בדיעבד אחרי שכבר נהגו אין למחות בידם כמו שביארנו:
4
ה׳אבל כ"ז אם כבר הוקבע ההיכל בדרום משא"כ לכתחלה ודאי החובה לקבוע הארון לצד מזרח כדי שיתפללו העדה לצד מזרח וכלפי ההיכל ומכש"כ שאסור להעביר את הארון הקודש ממקומו הראוי לו לצד דרום ויהיו גורמים להחטיא את הרבים להתפלל לצד הארון שלא עפ"י ד"ת כמש"כ המג"א וגם אלו בעלי מקומות שבמזרח יכולין למחות עפ"י דין שהרי יוזלו מקומות שלהם שהוחזקו לעמוד בצד שהארון שם, וע"ד התואנה שנבנה בית ע"א למזרחה של ביהכ"נ ומש"ה עלה בדעתם להתפלל בצד דרום אין בזה טעם כלל, כיון שביהכ"נ הוא בית בפ"ע, אין מה שבחוץ לכותלי ביהכ"נ חשש כלל דהיכא דרשות אחרת מותר כמבואר גבי אשפה וגבי צואה מקום גבוה י' טפחים או נמוך י' טפחים מותר דמיקרי מקום מיוחד לעצמו יעיין רא"ש ברכות (סי' פ"ג סי' מ"ו), תדע שכתוב במכת ברד שאמר משה לפרעה כצאתי את העיר ופרש"י בשם מ"ר שלא התפלל בעיר משום שהיתה מלאה גלולים ותקשה מ"ש מכת ברד ממכת צפרדעים וערוב שלא אמר משה כך אלא משום שהי' ביהכ"נ שמה מקום מיוחד לתפלה כמבואר שלא פסקה ישיבה אף בהיותם במצרים והיה מתפלל שם ולא חשש לגלולים שמבחוץ כיון שהתפלל במקום אחר במחיצות אבל במכת ברד רצה משה להתפלל תחת שמי הרקיע כדי להעציר את המטר שיחדלו מלירד לארץ מש"ה היה חושש לגלולים שמבחוץ, וה' יורנו דרך האמת, והיא התכלית והחותמת, העמוס בעבודה:
5