תשובות רבי עקיבא איגר רי״בTeshuvot Rabbi Akiva Eiger 212
א׳בענין הנ"ל לחתן בני ידידי הרב רבי יהושע העשיל רוקח נ"י
1
ב׳תמול הגיעני מכתבו האהוב, מתענג אני מאד בדבריו, כעת תמול שלחה לי מחותנתי מרת הענדיל תחי' שכתבת לווארשא ובידי לרצוף מכתב, לזה אני נוחץ לעיין בדבריו ולהשיב במעט אמרים:
2
ג׳מ"ש חתני נ"י על קושייתי במסית, דקרובו דניסת יציל, דיש לומר דהקרא מיירי בגווני שלא ראה העדים שרואים אותם, ולא יצטרף עמהם בראיה:
3
ד׳לענ"ד שזה צריך ראיה גדולה, כיון דלר"י לא צריך כוונה להעיד, י"ל דמה בכך דלא ידע מצירוף הראיה, מ"מ כיון דבאמת ראו כ"א פסול העדות:
4
ה׳תו כתב חתני בשם הנב"י דעמד בקושיית תוספות סנהדרין דנקטו קושייתם דיאמרו לחייבו להבעל מאה כסף באנו ולא נקטו דלפטרה ממיתה באנו, ומתרץ חתני דהו"ל להזים רק א' מהן, תיתי לי שכן אמרתי הקושיא והתירוץ זה מקרוב לחתני המופלגים נ"י [ומחמת רוב טרדות א"א לי לחפש בספרי האחרונים, ומזה הסבה נאבדו ממני רובא דרובא מהחדושים שהעליתי בעזה"י כי היה עלי לטורח הכתיבה בחושבי שאין בזה דבר חדש וכבר קדמוני] והוספתי דלפ"ז אפשר גם קושיית תוס' ליתא, דכיון דחיובו דבעל על שרצה להרוג אותה עפ"י עדים שקרים, י"ל דגם בהוזם א' מהם הכי הוא, דחשב להרוג אותה בשקר ע"י העד שקר, דמבלעדו לא נתחייבה מיתה, ופרט זה לפי שעה אין בידי לברר:
5
ו׳ומ"ש שבני חותנו הגאון מוהר"ש נ"י אמר דבהוזם א' כל העדות בטל. דהוי כנמצא אחד מהם קרוב או פסול, לענ"ד אין זה ברור כיון דהוזם ולא נצטרפו בראיה, ובג' עדים והוזם א' אפשר דתתקיים העדות בשאר, ואולם לענ"ד דבנפשות דבעינן שיראו כ"א ועדות מיוחדת פסול, ואם כן מעידים שראו יחד העדות וכיון דאחד הוזם השני העיד בשקר שראה עמו לחייב מיתה:
6
ז׳וזה מספיק גם כן על הקושיא דלפוסלם לעדות באנו, דבהוזם האחד מהם גם כן השני פסול:
7
ח׳ומה דדקדקו תוס' גבי מאורסה הומ"ל דידעי שידעו שהיא חבירה וידעו דחבר א"צ התראה, לא ידעתי למה צריך לאריכות בריבוי ידיעות, ולא נקטו בפשוטו דהעידו שזינתה ושהיא חבירה דמוכח דלחייב' מיתה העידו:
8
ט׳ומ"ש חתני דבניסת אין מספיק תירוצם די"ל דלא ידעו דניסת א"צ התראה, גם אנחנו עמדנו בזה, אבל אין בכחינו להקשות ולדמות מסברא מה דלא מצינו להדיא, דאולי זה לכל ידוע כיון דבאמת אין בזה פלוגתא, רק בחבר כיון דבאמת איכא פלוגתא י"ל דלא ידעו, וכעין זה כתב ר"ן פ"ק דקידושין גבי קידש חצי שפחה דכיון דאנן מספקא לן ל"ש אדם יודע, וכל זה בנוי לס"ד דתוס' אבל באמת נתקשיתי, דלר"י ב"י דחבר א"צ התראה יאמרו לפוסלו לעדות באנו, ונצטרך לומר דמשכחת רק שהי' כבר פסול לעדות, א"כ מה בקשו תוס' בסנהדרין דס"ל בההיא דלאסרה על בעלה זו באנו דיאמרו דלפוסלו לעדות באנו ותירוצ' לא יספיק בשאר דברים בחילול שבת וכדומה ומה דנתרץ בעלמא נתרץ גם בזה במאורסה:
9
י׳ומ"ש חתני נ"י להקשות דאם הניסותין הן העדים הא א"י להזימם דהוי ג"כ הכחשה, רגיל אני לומר במה שהקשו כזה על הרמב"ם מפלוני רבעני לאונסי וכן ממיפך והזמה, דסברת הרמב"ם כיון דלגבי הלוה הוי הכחשה שאומרים עמנו הי' הלוה, והוי כל כת בספק פסול, אין כת זו יכולים להזים כת אחרת וכאלו הוכחשו בפעם אחת בענין אחד וזהו שייך רק אם הם ב' ענינים שאומרים אתה והלוה הי' עמנו אבל אם הכחשה יוצא מתוך ההזמה ל"ש כן.
10
