תשובות רבי עקיבא איגר רי״זTeshuvot Rabbi Akiva Eiger 217
א׳ולאשר שמח אנכי בשעשועי עמך בני חביבי, לא אמנע להודיעך מה דנתחדש לי היום דבר הצריך עדיין עיון, ועוד לא הוצאתי הדברים מפי וחדתא אצלי במחלוקת הר"ש והר"י בחולין (דף ק"ח ע"ב ד"ה אמאי מותר) והר"ן נדחק ליישב קושיית הר"י, וכתב דנ"מ לדידן בדבר שיש לו מתירים ובמשבצות זהב רסי' צ"ב כתב להסתפק אם אמרינן בדבר שיל"מ חתיכה עצמה נ"ל כיון דאין איסורו איסור עולם לא דמי לבב"ח וכתב שלא מצא גילוי לדין זה, ואשתמיט לי דברי הר"ן אלו]. ולענ"ד י"ל דבאמת דדינא דהר"ש אינו, דבבישל חתיכת נבילה) עם חתיכת היתר לא בעי לר' יהודא ב"פ ס', ומ"מ בדבר שיל"מ צריך ב"פ ס', והיינו די"ל דזהו אמת כסברת הר"ש, דכיון דנעשה נבילה מקרי מין במינו, אלא דמ"מ כיון דרק מדרבנן בשאר איסורים חענ"נ, אף דנתערב אח"כ במינו, מ"מ י"ל דבדרבנן מב"מ בטל כמו דאמרינן שאני ציר דזיעה בעלמא וכתבו תוס' דהוא רק דרבנן מש"ה שפיר משני דגדי אסרה תורה ולא חלב, אף דמ"מ נעשה נבילה מכח בליעת איסור שבתוכה מ"מ הוי רק איסור דרבנן ובטל בחלב האחר דבדרבנן מב"מ בטל והא דאמר רב לעיל דף ק') כיון דנתנה טעם בחתיכה חענ"נ ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהם מינו, היינו דהתם הקשה הר"ן דלמה לי' דנ"נ, הא בלא"ה הטעם איסור נבילה שבחתיכות ההיתר יאסר לאחרות משום מב"מ ותירץ כיון דכח היתר מעורב בו לא מקרי מב"מ עיי"ש, א"כ י"ל דהכי אמרינן כיון דנותן טעם בחתיכה חענ"נ והוי כולו כח איסור והוי הכל מב"מ, אלא דהחתיכת היתר דנ"נ דהוא רק איסור דרבנן מתבטל במינו, אבל הטעם נבילה שבו דאסור מדאורייתא אוסר לאחרים משום מב"מ, ומה דמשני רבא אפילו תימא לא קדם וסילקו וסלק מינו, היינו דבאמת לא בעי' דסלק וצריך באינו מינו להיות ס' גם נגד חתיכות ההיתר כולו, דהחתיכת היתר דנ"נ דהוא רק דרבנן מתבטל ג"כ במינו, אלא דבעי שהרוטב יהי' ס' גם נגד טעם הנבילה שנתמעט מחתיכות האיסור ונבלע בהיתר דזהו הוי מב"מ, כיון דנ"נ ואין כח היתר מעורב בו וכעין שכתבו תוס' לפי' רבינו אפרים, ולפ"ז באמת בחתיכת איסור בחתיכו' מיני דהית' לא בעי ב"פ ס', דהרוטב שנבלע בחתיכת איסור ונ"נ כשיוצא כיון דנ"נ הוא דרבנן מתבטל במינו דהרוטב היתר, אבל בדבר שיל"מ דקיי"ל דגם באיסור דרבנן מין במינו לא בטל, קיימא הדין דצריך ב' פעמים ס'. אביך ידידך.
1
ב׳עקיבא
2
