תשובות רבי עקיבא איגר החדשות ל״חTeshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 38
א׳עוד לו.
1
ב׳מ"ש חתני דנראה לך עיקר לדינא באם ראובן התחיל לבייש שמעון ביוש קטן, וחזר שמעון וחרפו בביוש גדול דחייב גם השני כמו דהדין בחבלה דאם הי' יכול להציל עצמו בחבלה מועטת וחבל בו הרבה דחייב וכתבת וז"ל ובאמת דינא דהרמ"א צ"ע קצת דהרי המחבר נתן טעם דווקא משום דיש רשות לשני לחבול כדי להציל עצמו, וזהו לכאורה ל"ש בגידופים, ואולי יש לדחוק בזה, אבל אם המתחיל התחיל בביוש קטן והוא השיב לו ביוש גדול אז בוודאי חייב גם השני עכ"ד. נפלאתי על דבריך דכפי הבנתך בכוונת הרמ"א דלא השיב לו ביוש גדול ביותר ממה שביישו המתחיל, אם כן מה זה הקשית דבנחבל דהטעם רק דעשה כדי להנצל עצמו דל"ש כן בגדופים, דהא האי טעמא צריך רק לפטור השני היכי דחבל יותר ממה דחבל בו חבירו דפטור ואין צריך לשלם ביותר הנזק משום דעשה כן להציל עצמו כיון דלא הי' אפשר לו להציל בחבלה מועטת, אבל היכי דהחבלות כי הדדי אין צריך לטעם זה, דאף אם הי' יכול להציל עצמו בלי חבלה מ"מ כיון דהמתחיל מחוייב גם לו, ממילא עולה זה בזה ופטור השני והו"ה בגדופים אם הם שווים.
2
ג׳גם מ"ש היכי דהשיב לו ביוש גדול ביותר דחייב גם השני משמע דדעתך דשניהם חייבים קנס, וזה אינו דהא כשיעור הביוש של המתחיל עולה זה בזה, דכל אחד חייב לחבירו, והשני משלם במותר הביוש, אבל קנס מאן דכר שמיה דהב"ד מנדין עד שפייס את חבירו, והיכי דכל אחד מחוייב לחבירו עולה זה בזה.
3
ד׳אבל באמת ביסוד הדין שכתבת בפשיטות כיון דביוש לו ביותר חייב הב', נפלאתי שלא עיינת כראוי, דהא מבואר ברמ"א סימן תכ"א דמה דנחבל משלם במותר לא דמקרי מזיד, דמ"מ עשה רק דכי ייחם לבבו, אלא דהוא בכלל שוגג ואדם מועד לעולם, ובאמת פטור מבושת כדין ביישו בשוגג ומשום הכי בגדופים דליכא רק בושת פטור הב' בבל ענין כיון דעשה משום דחם לבבו לא מקרי מכווין לבייש) וא"כ לדינא הב' פטור והא' חייב.
4
ה׳ובדברי הגהת אשרי שבש"ך סי' רכ"ח, אנכי עמדתי על זה מדברי המ"ל פט"ו ה"ג מהלכות מכירה שכתב במום במקח דכתב הה"מ בשם יש מי שכתב דהיכי דיכול לנסות לאלתר ולא ניסה אמרינן דמחל כמו ביכול להראות לתגר, ע"ז כתב המ"ל דמסתבר דבלא נתן מעות לא הוי מחילה די"ל דלא הקפיד לנסותו כיון דעדיין מוחזק במעותיו עיין שם:
5
ו׳ואנכי עשיתי סמוכים לזה מדברי תוס' כתובות נ"ח ע"א ד"ה קלא וכו' בשם רבינו אליהו עיי"ש. וא"כ לכאורה גם באונאה דינא הכי והוא ספק גדול לדינא לענ"ד:
6