תשובות רבי עקיבא איגר החדשות ס׳Teshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 60
א׳לק"ק טיצק
1
ב׳להרב המאה"ג מו"ה ראובן סג"ל נ"י.
2
ג׳על דבר שאלתו בדו"ד שבין יורשי ראובן ובין שמעון חתנו בעסק צוואת ראובן שאמר תנו מנה לפלונית בתי וכוס כסף פלוני, והיה מצוה מחמת מיתה ואח"כ נפטרה בת ראובן ושמעון בא לגבות זה ולירש את אשתו.
3
ד׳הנה מקור דין זה באה"ע בב"ש סי' צ' ססקי"ג שהביא בשם תשו' מהר"ם אשכנזי שכתב דבכה"ג הבעל יורשה ולא הוי ראוי, ועיין בגוף התשובה ההיא דפסק כן בנתן מנה ע"ש. אולם מדברי תה"ד סימן ש"ן מבואר להדיא דכל זמן שלא גבתה הוי ראוי ואין הבעל יורשה, ובשו"ת שב יעקב הכריע כתה"ד בחאה"ע סס"י ך, דבנתן מעות שאינו דבר מיוחד הוי מחוסר גוביינא ומקרי ראוי, אם כן בנ"ד בוודאי אין זכות להבעל להוציא המנה נגד דעת התה"ד והשב יעקב. אולם לענין הכוס של כסף דהוא דבר מיוחד בזה בוודאי לא הוי ראוי וכמו שהעלה הש"ך חו"מ סימן רנ"א דאף במטלטלי דמתנת שכיב מרע אם קדמו היורשים ומכרו מפקינן מהלקוחות ע"ש.
4
ה׳אמנם לא נתברר בשאלתו אם נפטרה הבת אשת שמעון קודם שמת אביה או אח"כ דנראה ברור דאם מתה קודם בוודאי אין הבעל יורש דבזה שהי' רשות ביד אביה למכרו ולחזור מהמתנה ממילא הוי ראוי. וביותר נ"ל דאף אם זרע קיימא להבת גם כן אינו יכול ליירש דמתנת שכיב מרע אינה קונה רק אחר מיתה ובאותה שעה אין המקבל בעולם. ואף דבספ"ק דגיטין מבואר דבשכיב מרע שאמר הולך מנה לפלוני ומת המקבל בחיי נותן דיתנו ליורשי מקבל, עיין בהר"ן שם דבאמת הניח בתימא דהא מתנת שכיב מרע אינה קונה עד אחר מיתה ואם עמד בטילה וגם יכול לחזור בו. ודעת הרמ"א הובא בטוח"מ סימן קכ"ה דבהולך באמת אינו יכול לחזור אלא אם כן עמד כיון שהוציא המעות מרשותו, ועיין בש"ך שם סק"ל, וא"כ במתנת שכיב מרע דעלמא דיכול לחזור במת מקבל בחיי נותן לא קנה, ומכל שכן בנ"ד לגבי בעל בוודאי הוי ראוי, אך אם מתה הבת אחר מות אביה נראה לענ"ד דהבעל זכה לירש הכוס כסף אבל לא המנה ואם יש לה ז"ק הם יורשים המנה כנלע"ד.
5