תשובות רבי עקיבא איגר החדשות ע״אTeshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 71
א׳ש"ע א"ח סי' ע"ו ס"ג לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק, במג"א סק"ה וז"ל דאם פוסק לשאול מפני כבוד בשר ודם ק"ו מפני כבוד השכינה, ומה"ט נ"ל אם שמע קול רעמים יפסיק ויברך עכ"ל, ולענ"ד יש לפקפק בזה טובא עיי' תוס' די"ג כתבו וז"ל שואל מפני היראה ר"מ ור"י הלכה כר"י דאפי' באמצע משיב מפני הכבוד, א"כ נראה דמותר לענות קדיש וקדושה באמצע ק"ש דאין לך מפני הכבוד גדול מזה וכו' עיי"ש מבואר מדבריהם דלר"מ דאינו משיב מפני הכבוד אסור להפסיק ולענות קדושה רק לר"י דמשיב מפה"כ ואף דאינו שואל מפה"כ צ"ל דס"ל דקדושה הוי כמשיב כיון דכל הצבור עוסקים בקדושה כמו שדקדקו בלשונם דאין לך מפה"כ גדול מזה, דמשמע דמדמו זה למשיב דמותר מפה"כ, וא"כ כ"ז בקדיש וקדושה דהצבור עונים רשאי לענות עמהם דהוי כמשיב אבל בשמע קול רעמים דכל הצבור עוסקי' בק"ש אפשר דאין להם לפסוק וא"כ הי' נראה לחלק אם שמעו קול רעמים ובין הפרקים דשואל מפה"כ ב"ו, ק"ו דפסיק לברך על הרעמים, אבל באמצע לא.
1
ב׳אמנם נראה דהדין עם המג"א די"ל דתוס' קאי בשיטת רש"י דמפני היראה היינו דירא שלא יהרגני והוי פיקוח נפש מש"ה אין לדמות קדושה וקדיש למפני היראה ואסור לר"מ אבל למה דקי"ל בש"ע דמפני היראה היינו אביו או רבו שצריך לירא ממני א"כ גם באמצע רשאי להפסיק ולברך על הרעמים אף דהוי כשואל מ"מ הוי כשואל מפני היראה, וזהו דקדק המג"א בלשנו דאם פוסק לשאול מפני כבוד ב"ו, היינו מפני אדם נכבד דצריך לירא ממנו, וע' תב"ש וא"ר דפקפקו על המג"א הנ"ל, (הגה עיין בהגהות רע"א על או"ח) ובעיקר הדין דמפסיק לקדיש ולקדושה ולברכו, הנה בתוס' לא נזכר רק לקדיש ולקדושה, והרא"ש והטור כתבו סתם לברכו מפסיק, ובב"י וד"מ כתבו דמפסיק ואומר ברוך ד' המבורך ל"ו, ולענ"ד מדברי רבינו יונה יש ללמוד דמפסיק ואומר ברוך ד' המבורך ולא יותר שהרי כ' וז"ל ולברכו נמי כיון שהיא הפסקה מועטת לענות ברוך ד' המבורך מותר דאין בו כדי שאילת תלמיד לרב דתכ"ד כדיבור דמי עכ"ל והיינו דשאילת תלמיד לרב הוא ד' תיבות שלום עליך רבי ומורי והוא מפסיק רק בג' תיבות ברוך ד' המבורך והוי תכ"ד, הרי להדיא דס"ל לרבינו יונה דאינו אומר ג"כ לעולם ועד וכיון דכל הראשונים סתמו דלברכו מפסיק ולא כתבו איך ומה, ובתוס' לא נזכר כלל ומפסיק לברכו ע"כ נראה דראוי לחוש לדעת רבינו יונה ובפרט דעיקר הדין תמוה דמנ"ל דלברכו מפסיק דהא דמפסיקי' מפני היראה או מפני הכבוד אין ראי' דהא גם בק"ש עוסק בשבחו של מקום, עיקר הלימוד הוא מדפליגי בתפלה אם אפסיקי' לקדיש וקדושה, ובדרך דאף דקי"ל דאין מפסיקי' מ"מ כיון דלחד מ"ד מפסיקי' ראוי לומר דע"כ לא פליג אידך מ"ד רק בתפלה אבל בק"ש מודה דמפסיק וכמ"ש הרא"ש. והררי"ו, וכ"כ בתב"ש דעיקר הלימוד מההי' דתפלה, וכיון שכן אין הכרח דמפסיקי' לברכו דע"כ לא מבעי לן אלא אם מפסיקי' לקדיש ולקדושה בתפלה אבל לברכו לא מצינן דמבעי לן, וא"כ י"ל דגם בק"ש אין מפסיקי' לברכו, ונ"ל דמה"ט אף שכ' הרר"י להוכיח דמפסיקין לקדיש וקדושה מההי' דתפלה הנ"ל אעפ"כ כ' אח"כ דגם לברכו מפסיקי' דהוי הפסק מועט וכמו שהעתקת למעלה לשונו הזהב, והא לקדיש וקדושה דלא הוי הפסק מועט ואפ"ה מפסיקי' ואמאי צריך למיתי עלה בברכו משום דהוי הפסק מועט ולזה נ"ל דכיון דליכא על ברכו ראי' מתפלה מש"ה הוכיח למיתי עלה מסברא כיון דלא הוי רק הפסק מועט ולדינא צ"ע.
2
ג׳גם בעיקר דברי רבינו יונה אחרי שבררנו דבריו דאין להוכיח לענין ברכו מתפלה ורק מסברא אתי' עלה כיון דהוי הפסק מועט, איך יליף דמפסיקי' בק"ש לקדושה הא בסוגי' ברפ"ג מבואר דלא אבעי לן רק לקדיש אבל לקדושה לא מבעי לן, ואדרבא מסוגי' דהתם משמע דלקדושה בודאי אין מפסיקי' ממה דפליגי שם אם רשאי להתחיל להתפלל אם א"י להגיע עם הש"ץ לקדושה ותלי שם בפלוגת' אם יחיד אומר קדושה, משמע להדי' דלכ"ע אסור להפסיק בתפלה לקדושה ולא איבעי לן רק לקדיש דחמיר מקדושה וכיון שכן מנין לנו דמפסיקין בק"ש לקדושה, ואף דהרר"י והרא"ש העתיקום דפליגי בר"פ מ"ש אם מפסיקי' בתפלה לקדיש וקדושה, בעונותי לא זכיתי להבין דבריהם הקדושי' בזה דהא אדרבא שם משמע דהאיבעי רק לקדיש ולא לקדושה וצ"ע:
3