תשובות רבי עקיבא איגר החדשות ע״טTeshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 79
א׳הרב מו"ה מניס נ"י.
1
ב׳מכ"ק הגיעני, ולדינא הנה הרמ"א סימן א' ס"י כתב מי שנשתמדת אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת, והיינו דאף דבאשת מומר נחלקו גדולי הראשונים אם מקרי זכות לה דיני דלא הוי זכות דטב למיתב טן דו מ"מ בהיא מומרת דבטלה צוותה דבעל דהא אסורה לו מחשש דזינתה לכ"ע מקרי זכות, וא"כ הוא הדין נמי במשוקעת בין הנכרים אף שבעניינים אחרים נוהגת בדת ישראל מ"מ זכות הוא לה. אולם הב"ש סימן ק"מ סק"ג יצא לחלק בין מומרת לזינתה והעלה כן מתוך קושייתו דהא הרמ"א כתב שם ויש מחמירים ואנכי איני כדאי, מ"מ אני אומר באימה וביראה שכבודו הגדולה מונח במקומו, ובכאן לא נהירי' דבריו דהב"ש ס"ל לדמות בפשיטות היתר דידיה לישא ב' נשים להיתר דידה להנשא בגט זה.
2
ג׳והנה האמת שכן הוא במהרי"ק שרש קמ"א דאחרי שעמד לחששא דשיטת הרי"ף דבזכי נהי דאינו יכול הבעל לחזור מ"מ לא הוי גיטא עד דמטי לידה, כתב ולא נתיישב לי המנהג ההוא (היינו ששאל השואל בנשתמדת ורוצה ליקח אחרת בזיכוי לה גט ע"י אחר) דהא פשיטא דלדברי הרי"ף אם נאמר דיש לחוש לתקנת הגאון שלא לישא ב' נשים, גם בזכיית הגט ע"י אחר לא נתקן האיסור דסוף סוף עדיין היא אשת איש עד שהגיע לידה עכ"ל, הרי דמדמי זה לזה. אבל מ"מ נלע"ד דהרמ"א ס"ל לחלק די"ל כיון דעכ"פ אינו יכול לחזור ולכופה להיות תחתיו הוי כנתגרשה במקצת ולית ביה משום חרם דרגמ"ה, או כיון דמדינא אין צריך כלל להגט וכמ"ש גם המהרי"ק שם דמסברא היכא דאסורה לו לא מקרי נושא ב' נשים וכדס"ל כן להדיא לעיקר דינא, כמ"ש בסימן א' דבמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה, אלא דבני איסטרייך החמירו על עצמם, א"כ אין מחוייבים לגבב חומרות ולחוש גם בזה לשיטת הרי"ף הנ"ל, ובשגם דאינו מפורש כן בהרי"ף דלא כתב כן אלא בתנו דהוי כזכי אבל במפרש זכי י"ל דמגורשת מיד, ותמוה לי על הר"ן שהקשה על הרי"ף מכמה מקומות דמשמע דזכי מגורשת מיד ומהיכן ראה הר"ן דהרי"ף לא ס"ל כן בזכי, והרי הרמב"ם בפ"ו מהלכות עבדים חילק כן להדיא בין תן לזכי ולמה לא רצה הר"ן לומר דהרמב"ם הלך בשיטת הרי"ף רבו, וכן ראיתי בתשו' הרא"ם סימן ס"ז ס"ז שכ"כ בדעת הרי"ף אלא דהמהרי"ק למד דהרי"ף ס"ל הכי ג"כ בזכי כיון דהרי"ף כתב ומשכחת זכייה כה"ג וכו' גרסינן ביבמות המזכה גט לאשתו במקום קטטה וכו' מדהביא הרי"ף המימרות הללו שם משמע דבא לארויי דגם בהמזכה האיבעי רק במטא לידה והוא חזר מקודם, וזהו רק דקדוק קלוש מאוד, אלא דלכתחילה בוודאי חלילה לנו להקל נגד המהרי"ק, ובפרט שבתשו' הר"ן סימן מ"ז כתב במפורש בשם רבינו פרץ דבזכי בעינן מטא לידה, אבל מ"מ לענין היתירא דידיה דהוי רק לחומרא בעלמא מה"ת לחוש כ"כ והכי דייקא לי לישנא דמהרא"י בפסקיו סימן מ"ד וז"ל מי שנתנו גט לאשתו משומדת כשרוצה לישא אחרת כמנהג איסטרייך לפי דעתי המנהג שאין צריך גט אחר אם חוזרת לדת ישראל עכ"ל, משמע דזהו וודאי המנהג נכון להתירו לישא אשה אחרת, דהוסיף לפי דעתו לדון מסברא דמהני ג"כ לדידה שלא להצטרך לגט אחר.
3
ד׳ולענ"ד אחריו יאיר נתיב הרמ"א לשונו הזהב בסימן ק"מ ואם אשתו מומרת וזיכה לה גט ע"י אחר כמו שנתבאר לעיל סימן א' אף עפ"י שחזרה בה אין צריך גט אחר, משמע דזהו כבר נתבאר בסימן א' דמהני דיכול לישא אחרת והוסיף עוד כאן דאעפ"י שחזרה א"צ גט אחר וע"ז כתב ויש חולקים בזה, היינו בזה חוששין להחמיר שלא להתירה בגט זה, אבל על המנהג להתירו לישא אחרת ניחא ליה להרמ"א בלי פקפוק ומיושב קושית הב"ש.
4
ה׳הדרינן לדינא דאפילו בזינתה מותר על ידי זיכוי הגט להנשא אחרת, ובפרט בנ"ד דאמרה מה לי בדייני ישראל הוי ממש ככופרת בדת ישראל ח"ו, אבל א"צ לזה וכמש"ל. ואף דבאם מוחית במפורש י"ל דאינו יכול לזכות לה על ידי אחר, כי אף שהרא"ם בתשו' סימן ס"ז כתב דגם בצווחת שאינה רוצה בגירושין, מ"מ האמת שזכות הוא לה משום תיקון הנפש, מ"מ כבר סתר לנכון הרד"ך בתשובה בית ט' חדר י"ב, מ"מ בנ"ד באמירתא מה לי בדייני ישראל י"ל דאינה רוצה בטורח ובבזיון לעמוד לפני דיני ישראל, אבל בגוף הגירושין שע"י זכיית אחר אינה מוחית, ואפשר אם היה שואלין אותה אם מתרצית בזה היתה מסכמת ומה גם י"ל דחכמי איסטרייך דנהגו לזכות לה גט ס"ל גם כן דמעיקר הדין הדעת נוטה דבכה"ג לא גזר רגמ"ה אלא משום חששא פקפוק בעלמא נהגו להחמיר ובדרך מהיות טוב אל תקרא רע כיון דס"ל דמהני הזכוי, ואפשר היכי דמוחית במפורש כיון דאי אפשר בתקנתא דזכוי מודו דאוקמא אדינא להתירו לישא אחרת, ועכ"פ כיון דהרמ"א כתב דבמקום דאין מנהג אין להחמיר ולגבי זה במוחית במפורש אפשר דליכא מנהג מבורר להחמיר די"ל דהמנהג ג"כ רק לרווחא דמילתא אבל לא היכי דלא אפשר בכך, לזה בנ"ד אם מבורר שמופקרת לנכרים לזנות דיש להתיר לו לישא אחרת עליה ע"י זיכוי הגט לה, ומ"מ טוב לענ"ד שלאחר הזיכוי יחזור ויקח הגט מיד הזוכה וימסור לו שנית לשויי' להולכה בכל עת ומקום שימצא אותה כנלע"ד בעהי"ת:
5