תשובות רבי עקיבא איגר החדשות ח׳Teshuvot Rabbi Akiva Eiger HaChadashot 8
א׳לק"ק קראטשין.
1
ב׳לכבוד אחי הרב הגדול מו"ה בונם נ"י.
2
ג׳ע"ד קושית אחי נ"י בטוחו"מ סי' ל"ח במ"ש דאין העדים זוממין משלמין עפ"י עצמן דהוי קנס דלמאי נ"מ כ"כ הא בלא"ה אין דנין בבבל מלתא דלא שכיח וגם לענין תפיס' ליכא נ"מ לדעת הרמ"א דהודאה בקנס בזה"ז הוי כהודה חוץ לב"ד ומתחייב ע"פ הודאתו לחוד בלא עדי' עכ"ד, לא ידעתי אמאי פשיט' לך דזהו מקרי ל"ש הא באמת קיימ"ל בהוזמו וכבר נעשה ממון עפ"י עדותן דחייבין מדינא דגרמי ודנין גם בזה"ז כדאיתא בהגהת ש"ע סי' א' וא"כ כמו כן ראוי לחייב אף בלא נעשה מעשה זולת מטעם דקנסא הוא.
3
ד׳אך מ"מ ראוי להקשות דת"ל דלית ביה חסרון כיס וכיון דלא נעשה מעשה על פיהם וא"כ אין דנין בזה"ז כדאיתא בש"ע דבעי' דווקא מלתא דשכיחא ואית ביה ח"כ גם יש לעיין במ"ש הטור דאומרי' הוזמנו ונתחייבם בב"ד דחייבים והאיך משכח' דנתחייבו הא, אין דנין בזה"ז כיון דקנס' הוא. אמנם באמת כפי הנרא' עיקרא דברי הטור בסי' זה להודיע אימתי מקרי הזמה וחייבים עכ"פ מטעם קנס ומהני תפיסה ואימתי הוי הכחשה ופטורים ואגב זה ביאר הטור פרטי הדינים אף דאין נ"מ לדינא בכל פרט ופרט, הגע עצמך במ"ש הטור שם דאין לוקין אא"כ העידו שהוא בן גרושה וגם הא דעדים זוממין א"צ התראה הא אין נ"מ בזה בזה"ז לענין מלקות ולומר דנ"מ לענין אם קרעו שיראים באותו שעה דאם חייבי' מלקו' פטורי' מממון דאינו לוקה ומשלם ז"א דהא קיי"ל כר"י דחייבי מלקות שוגגין חייבין בתשלומין ובזה"ז כלא אתרו ביה אע"כ כמ"ש.
4
ה׳מ"ש לסתור דברי הפ"י במ"ש טעם להשמטת הטור הא דעד זומם משלם לפי חלקו דלמסקנא דמיירי בהוזמנו וחוייבנו וזהו ל"ש האידנא לא מגבי' קנס בבבל יפה כתבת לדחותו דהא הטור מבי' הדין דחוייבנו בב"ד.
5
ו׳מ"ש כבודך להקשו' דמאי פריך הש"ס כמאן כרע"ק הא משכחת דהוזמו שניהם אח"כ ודהך דמוד' מפטר מטעם מודה בקנס, והב' משלם חלקו עכ"ד, נראה דליתא לקושייתך די"ל דהסוגיא קאי להלכתא דמסקינן בב"ק ע"ה דמודה ר"מ היכי דלא מחייב מידי בהודאתו דחייב בבאו עדים אח"כ, אולם לשטת היש"ש סי' כ"ו דהוא רק גבי הודאה דטביחה אבל בשאר הודאות בכ"ע פטור ע"ש יפה קושייתך, ונרא' דיש לומר דבזה אין שום חידוש כיון דעדות הא' לא נתבטל מכח הודאתו דכיון שהגיד א"כ ההזמה חל בכולו על שניהם אלא דזה נפטר לשלם מכח הודאתו ממילא הב' מחייב, דבשלמא לפי הס"ד דהש"ס דמיירי בעדות שקר העדתי דנתבטל עדותו לגבי עצמו ול"ש עליו שם ההזמה כיון דמעצמו חזר קמ"ל דמ"מ חל ההזמה על הב' אבל למאי דפריך הש"ס כל כמיני' וכו' היינו כיון שהגיד ולא נתבטל עדותו ושייך ההזמה על שניהם, א"כ אף דהא' נפטר מכח הודאתו, מ"מ פשיטא דהב' חייב.
6
ז׳ובגוף הדין אנכי מסתפק בעדים שאומרי' הוזמנו בב"ד ובאו אח"כ עדי' והזימום אם נפטרי למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור והיינו דבאמת באומר עדות שקר העדנו ועדיין לא נעשה מעשה לית בי' שום חיוב דהתורה לא חייבא אלא בהזמה א"כ מכח עדות שקר לחוד ליכא חיוב רק בגוונא דהזמה אם כן י"ל אף שאומרים הוזמנו לא מהני למפטרי' מלשלם על ההזמה שאחר כך, דהך ההזמה שהוא לפנינו ע"ז לא הודו ואין אנו דנין על אותה הזמה שהוא רק על הזמה שעכשיו, דדווקא באומר גנבתי ובאו עדים, דמה שאומרים העדים שגנב זהו בעצמו כבר הודה, וה"נ אם עדים מעידים שהוזמו בב"ד פלוני דאנו באי' לחייב על ההזמה דכבר וע"ז כבר הודה, אבל הכא שמעידים עתה העדים עמנו הייתם הך גופ' אין בכלל הודאתו דאף דעדות דעמנו היית' היינו ששקר העידו וזהו כבר הוד' מעצמו, הא משום עדות שקר לא חייבא התורה ממון רק בהודאת עדות דעמנו הייתם כמ"ש המהרש"א, ולגבי ההזמה הזה לא מקרי כבר הודה דאנו אין מחייבים אותו מכח קבלת עדות ההזמה מכבר רק מכח ההזמ' של עכשיו וצ"ע לדינא.
7
ח׳מ"ש אחי הרב נ"י על דברי האו"ת סס"י כ"ט בישובו על הטור דקשה הא למסקנא מיירי באומרי' הוזמנו וחייבנו דיודע שחבירו שקר העיד ואף עפ"כ אינו חייב בכולו מדינא דגרמי, טעית בזה לענ"ד דהא למסקנא י"ל דמיירי בלא נעשה מעשה עפ"י דבריהם וליכא דינא דגרמי לחייב מדין מזיק רק מדין הזמה שהתור' חייבתו ובזה אין א' חייב בשביל חבירו ופשוט, וממילא מופרכי' כל דבריך בישוב דברי הטור דמוכח דמיירי בנתבע טוען שמא למסקנ' מדלא חייב הא' על כולו דליתא כמ"ש.
8
ט׳ובעיקר דברי האו"ת לא הי' נלע"ד דבריו במ"ש כיון דהעד הב' מסייע וא"צ לשלם, וידידי אחי נ"י הוסיף לומר אף באין מסייעו יהא פטורים דאולי מ"מ הדין עם התובע ולדעתי כ"ז אינו, דכל שמדינא הב"ד פוטרין אותו הוא בחזקת פטור, וממיל' דנים להעדים כדין מזיקים דדווקא בההי' דסי' ק"ח בהג"ה בהעידו לגוי דהתם טוען לא עשיתי דבר דאמת העדתי, אבל בהעידו שקר אלא דבאת לומר שמא מ"מ הדין עם המלו' זה לא מהני לפטרם כיון דבלא עדותם יצא הלוה זכאי בב"ד, הגע עצמך בתובע לחבירו חפץ זה שלי הוא וזה כופר ובא א' מהשוק ושברו והתובע אומר שהוא מוחל לו דמי החפץ היעל' על הדעת לפטור זה מדין מזיק שמא החפץ היה להתובע ואף אם התובע בעצמו שברו באמת חייב דמ"מ כיון דעפ"י הדין זכה זה והחפץ בחזקתו ממיל' הוי זה מזיק ה"נ העדי' הוי מזיקי' ממש, גם ביסוד הדין שכ' האו"ת דאם זה מוד' דשניהם שקר העידו מחייב לשלם כולו ומדמה לההיא דסי' ת"י גם אנכי כוונתי לזה בתשובתי סימן... אמנם שם כתבתי לדעת הטור סי' ת"י דדווקא אם הב' פטור מדינא בזה הא' חייב בכולו אבל אם גם הב' חייב אלא דאין לו לשלם פטור וה"נ זה שמודה פטור כיון דבאמת גם הב' מעיד שקר ונתחייב ג"כ אלא דא"א להוציא ממנו כיון דעומד בעדותו הוי רק כמו אין לו לשלם ומה"ט גם באומר הא' עדות שקר העדתי ואינו יודע אם חבירו העיד אמת אינו חייב רק בחלקו דעל חלק חבירו פטור ממ"נ או דאמת העיד וליכא חיוב' כלל או דגם חבירו חייב מדינא וכנ"ל א"כ בלא"ה מופרכים כל דברי האו"ת בפרט הזה כנלע"ד:
9