תשובות רבי עקיבא איגר תניינא א׳Teshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 1
א׳לידידי הרב רבי גמליאל אבדק"ק שאנלאנק.
1
ב׳על שאלת מעכ"ת נ"י בדבר שאירע ביריד פפד"א בבהכ"נ ביום התענית בה"ב שאחר החג, שהיו במנחה י' מתענים, ועוד כהן ולוי שלא התענו, וטעו וקראו לכהן, ואחר שבירך לאחריה נזכרו שעשו שלא כהוגן, ונסתפקו אם יקראו אחריו הלוי, או שיקרא הכהן פעמים:
2
ג׳אין כאן מקום ספק לקראות הכהן שנית, דממנ"פ אם יקראוהו שנית אף שאינו מתענה וכסדר תקנת חז"ל, ממילא טוב יותר לקראות ללוי שאינו מתענה, אולם מה שיש לספק אם יקרא הלוי אחריו, או שיקראו ישראל, וכן אם לא היה לוי בבה"כ אם יקראו שנית להכהן, או מיד ישראל אחריו:
3
ד׳מקום הספק, די"ל דהדין דיקרא הכהן או הלוי, ואף דהדין היה דיעלה הישראל לראשון, כיון דהכהן והלוי לא התענו, י"ל דדוקא לענין לקראו להכהן תחילה, דהטעם משום כבוד הכהונה, ובזה מנהג הציבור עדיף מכבוד הכהונה, וכמו דמדמה מהרי"ק (שורש ט') לזה דכבוד ת"ח עדיף מכהונה, וגם כיון שאין עושין כן להקל בכבוד הכהונה, רק מחמת מנהג הציבור וכדומה מאיזה סבה אין עוברים על העשה דוקדשתו, וכמ"ש הב"י (סי' קל"ה) משא"כ לקראות ישראל אחר כהן דיש חשש שיחזיקו ישראל ללוי, בזה לא מהני מה דעושים כן לאיזה סבה:
4
ה׳עוד נ"ל אחר דתקנו חז"ל שלא לקראות ישראל אחר הכהן מחששא שיחזיקו אותו ללוי, וממילא מקום שאין לוי אם קורא לישראל במקומו איכא ג"כ חששא פגמא דכהונה שקרא, דיאמרו מדלא קרא הכהן פעמים, ע"כ דפגום הוא, והיכא דאיכא חשש פגמא לא מהני כבוד הציבור, והא דקוראים לישראל המתענה לראשון, היינו דבזה ליכא פגמא, דידוע שאין הכל מתענים, וכמ"ש הב"י (סי' קל"ד) משא"כ היכי דכבר קרא הכהן, יאמרו דודאי מתענה ומדלא קראו שנית יאמרו דפגום הוא:
5
ו׳ונראה ראיה לזה דהא המהרי"ק מדמהו לכבוד התורה, והרי לא מצינו בכהן שהוא ראשון ובא לבהכ"נ, רב דקרא בכהנא, שלא יקרא הכהן פעמים, וחידוש כזה לא הוו שתקי הפוסקים להשמיענו, ע"כ דהך חששא שיחזיקו ישראל ללוי, או שיאמרו שכהן הי' פגום עדיף, ולא יתלו בכבוד הת"ח רק כשקורא ראשון, אבל כל שהתחילו לעשות כתקנת חז"ל לקרות לכהן ראשון, יאמרו דבודאי עשו כתקנת חז"ל ויחזיקו ישראל ללוי, או שיקראו פגם על הכהן, ומהכא גופא מוכח כן, דאם יתלו שאין הלוי מתענה ולא יחזיקו ישראל ללוי, א"כ אף בכהן המתענה שקרא ראשון, ואין לוי בבה"כ, נימא דיקראו ישראל אחריו, ולא יקראו פעמים לכהן דיתלו הדבר שאין הלוי מתענה, ומסתימת הפוסקים לא משמע כן, ע"כ דכל שקרא הכהן ראשון, יאמרו שעושים כסדר תקנת חז"ל, ושייך ביה חששות הנ"ל, א"כ מה לי כהן המתענה או אינו מתענה:
6
ז׳אולם כל זה לדעת הב"ח (סי' תקס"ג) והמג"א שם דאין איסור לעלות מי שאינו מתענה, אבל לדעת הט"ז שם דאסור לעלות וברכתו ברכה לבטלה, ומש"ה קוראים לישראל המתענה לראשון ולא חיישינן לפגמא דכהן, ה"נ י"ל דבמקום איסור לא חיישינן דיחזיקו הישראל ללוי:
7
ח׳אמנם דברי הט"ז תמוהים לי, דא"כ איך למד המהרי"ק לענין שאלתו דבמקום שקונים התחלת קריאת התורה בדמים יקרים, משום כבוד התורה דרשאי הישראל לעלות, ומדמי להיכא דכהן אינו מתענה, והאיך מדמי להדדי, דהא בתענית אפילו איסורא איכא, גם אם ניחוש לדברי הט"ז היה הדין בקראו לכהן שאינו מתענה דלא יעלה למנין הקרואים כיון דברכתו לבטלה קריאתו כמאן דליתא, וראוי שיעלו אחריו ג' ישראלים, וזה לא שמענו, וגם אין לומר דהא דאין קוראים אחריו ג' ישראלים, היינו דחיישינן לדעת הב"ח והמג"א הנ"ל לחומרא, דשמא זה שאינו מתענה עולה למנין הקרואים, ואסור להוסיף על מנין שלשה, אבל מ"מ להחזיר חיישינן להט"ז, ובנ"ד לא יקרא הכהן פעמים, זה אינו, דאם ניחוש לדעת הט"ז דקריאתו אינו כלום, וכיון שאין קוראים אחריו ג' ישראלים קרוב הדבר אצלי דגם ברכתם לבטלה, דכיון דאין מקיימים תיקון חז"ל לקרוא ג' לא עשו ולא כלום, והיה טוב יותר לקראות אחריו ג' ישראלים, ואם הוא דרך הוספה מ"מ לא הוי ברכתו לבטלה, גם אם נזכרו אחרי שקראו לכהן קודם ברכתו אחרונה נזכרו שאינו מתענה נימא דלא יברך, דשמא כהט"ז וברכתו לבטלה, אע"כ דהעיקר כהב"ח ומג"א, ולזה נראה לענ"ד דיקראו להכהן פעמים, ובאם יש בבה"כ גם לוי שאינו מתענה יקראו אותו במקומו המיוחד לו לקראות ללוי אחר הכהן, כן נראה לענ"ד.
8
ט׳ידידו עקיבא
9
