תשובות רבי עקיבא איגר תניינא קט״זTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 116
א׳לידידי הגאב"ד דק"ק לאסק.
1
ב׳אשר הקשה לי ביומא (דף י"ד ע"ב) אביי אומר אפי' תימא רע"ק, והא תירוצא דאביי הוא בפשוטו, ומי לא ידע מציאות הזה, ומאי דוחקא לר"ח לאוקמי דלא כרע"ק:
2
ג׳נראה לענ"ד בהקדם סוגיא לעיל (דף ח' ע"ב) ולטעמך הזאה כל ז' מי איכא וכו' לבד מרביעי, ופרש"י ונמצא הזאתו בטילה ב' ימים, הקושיא מפורסמת דהא בטל ג' ימים, דכיון דאין מזין בשבת אין מזין גם בחול ביום שהוא בר זוגי' וראיתי בתוס' שבת סי' ש"ז כתב לתרץ למה דנסתפק המג"א סי' שמ"ג אם גם בין בה"ש דאפקועי שבתא לא גזרו על שבות, והוא הוכיח דל"ג מדברי תוס' ערובין (דף ל"ג ע"א) דהגה בתוס' שם עיי"ש:
3
ד׳ולענ"ד אינו הכרח די"ל דקושי' תוס' דהא לפי האמת מהראוי בשבתות דעלמא דלשתרי בלא הולכת עירוב כששובת ברה"י דל"ש בשבת גזירה אטו שבת דאחר יו"ט דהא גם בכה"ג מותר בה"ש פחות פחות מד"ט, דהוי שבות דעיולי יומא, ולגזור שבת אחר יו"ט אטו יו"ט לאחר שבת, בודאי אינו:
4
ה׳תו הוכיח שם מתוך קושי' העולם הנ"ל א"ו דל"ג, וא"כ י"ל דגם בשבת הא בבה"ש כיון דהוא מותר משום ספק לילה מש"ה מזין דשמא הוא יום, וכל דאפשר לתקוני מתקנינן, והש"ס פריך רק מלשון כל שבעה הא בשבת הוי רק ספק הזאה:
5
ו׳וגם זה יש לדחות, די"ל דהאמת דבבה"ש מותר להזות ולא מטעם דל"ג על שבות בה"ש, אלא מטעם דהוי ס"ס, ספק שהוא טהור ואין עליו שם הזאה וספק לילה:
6
ז׳אמנם נראה דיש לקיים ראיה זו, דהנה על תירוץ זה דמזין עליו בשבת בה"ש יהיה מאיזה טעם שיהי' קשה לי, דא"כ איך משני אביי דלפני' נזי' עליה, הא מ"מ ביום השבת דמזו עליה בה"ש אסור לעבוד עבודה למחרתו ביום א' דשמא הי' לילה ועדיין מחוסר הערב שמש דלענין עבודה בודאי ליכא למיתי עלה מדין ס"ס, דספק היה טמא ולא נטמא בהזאה זו, הא בממנ"פ אם טמא הוא, ממילא אסור לעבוד עבודה ואם הוא טהור הא נטמא בהזאה זו, דלמא הי' לילה ומחוסר הערב שמש, גם הא הוא בחזקת טהור ולא נודע לנו שום טומאה אלא משום מעלה בעלמא חיישינן לה:
7
ח׳ולזה נראה דבלא"ה צריכים להבין בהא דפרכינן דהזאה שבות הא אם איסורא דהזאה משום דהוא כמתקן כמו דפי' רש"י רפ"ו דפסחים, הא הכא לגבי השבות הוי ספק דרבנן שמא טהור הוא ואין כאן תיקון, וביותר הא באמת מחזיקים אותו לטהור מעליא, רק דמשום מעלה חששו לחשש רחוק לגבי עבודת יוה"כ, ואף זהו רק לכתחילה אבל בדיעבד אף בלא הזאה עבודתו כשירה, דהא בכהן אחר שמתקנין לו עובד בלא הזאה, וכיון שכן דמחזיקין לטהור ועבודתו כשירה בלא הזאה מה מתקן מקרי, וצ"ל דפרכת הש"ס מכח השבות דשמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר, והיינו למה דמסקינן פ"ו דפסחים דמחוסר כפורים בע"פ בשבת אין מזין דהטעם דשמא יעבירנו וע"כ הא דלא נקט התם משום מתקן דלא הי' ראוי להחמיר בשבות זה לגבי עשיית פסח ולגבי שמא יעבירנו, גם הכא אף דמחזיקין ליה לטהור מדינא, מ"מ כל שאנחנו מצריכינן ליה להזאה שייך החשש שמא יעבירנו, והנה במגילה בספר טורי אבן פ"ק ביאר הא דס"ל לר' יוסף שם דמגילה בשבת לא, דעיניהם של עניים נושאות למקרא מגילה ולא נקט ג"כ הטעם שמא יעבירנו, דהא טעמא ממילא מוכח גבי שופר ולולב, היינו משום לישנא דרבה הכל חייבים משמע דוקא משום בהלת החיוב המוטל עליו מצוי שישכח ויעביר ד"א והא דטבילה דאמרינן ביצה (דף י"ח) שמא יעבירנו אף דאין מחוייב בכך, צ"ל דלגבי רשות חיישינן בחשש מועט אף דאינו בהול על חיובו, אבל במקום מצוה אין ראוי לחוש לחשש רחוק, שישכח ויעביר רק היכי דבהול על חיובו בזה מצוי שישכח א"כ י"ל דזהו באמת הפלוגתא דאמוראי בביצה, דאינך דנקטו התם טעם אחר ולא משום שמא יעבירנו, היינו במקום דלא בהול על חיובו ל"ח כלל שיעבירנו, ורבה ס"ל דלגבי רשות חיישינן גם ללא שכיח שיעבירנו ובזה פליגי רבה ור"י במגילה, דר"י לשיטתי' דס"ל בטבילת כלים הטעם שמא יסחוט ולא לשמא יעבירנו, כיון דליכא חיוב, לא שכיח שיעבירנו, ה"נ סבר במגילה כיון דליכא חיוב דאורייתא עליו אינו בהול כ"כ, ורבה לשיטתיה דלגבי רשות חיישינן גם ללא שכיח, ה"נ במגילה במקום דליכא מצוה דאורייתא חיישינן בקל שיעבירנו עיי"ש:
8
ט׳לפ"ז נ"ל דלר"י ואינך אמוראי בביצה צריכים אנו באיסור הזאה לב' הטעמים, דבשבת דעלמא ליתא לחשש שמא יעבירנו כיון דליכא חיוב ולא בהול, בזה צריכים לטעמא דמתקן, ובע"פ בשבת דלגבי פסח לא הי' ראוי משום שבות דמתקן כנ"ל, בזה הטעם דשמא יעבירנו כיון דהחיוב פסח עליו בהול, ולפ"ז י"ל דפרכת הש"ס והא הזאה שבות קאי לרבה דקיי"ל כוותיה דאף בלא בהול, מ"מ במידי דרשות חיישינן לה ה"נ ההזאה זו דליכא מצוה דאורייתא ראוי לחוש לשמא יעבירנו אף בלא בהול, אבל לאינך אמוראי הנ"ל דבשבתות דעלמא ל"ל ליעבירנו ואסור רק משום תיקון י"ל דהכא לא שייך תיקון, כיון דמחזקינן ליה לטהור מעליא וכנ"ל:
9
י׳וכיון שכן מיושב קושייתו הנ"ל דאביי משני שפיר דמודו לי' בפני' דאיהו לשיטתי' דהקשה בביצה לטעמא דרב יש לו בור בחצירו הרי דלא ס"ל לטעמא דרבה שם, א"כ י"ל דבלא בהול ל"ג כלל ליעבירנו, והכא דליכא תיקון מותר להזות גם בשבת בפני' קודם בה"ש, א"כ י"ל דר"ח ס"ל בזה כרבה דחיישינן גם בלא בהול, וממילא גם בהזאה זו חיישינן לשמא יעבירנו ובשבת צריכים להזות בה"ש וא"א לו לעבוד ביום א' מש"ה מוכח לומר דמתני' דלא כרע"ק:
10
י״אולפ"ז יש לקיים ראיית הת"ש הנ"ל דגם באפוקי יומא ל"ג, ממה דמשני לבר משבת, והא איכא ג"כ לבר מבר זוגי', ומה דתרצנו דמותר מטעם ס"ס, התינח לטעמא דמתקן שייך לומר ס' דטהור הוא, וליכא תיקון, אבל למה דהעלינו דבלא"ה ליתא לפרכת הש"ס לטעמא דמתקן, ע"כ הסוגיא קאי לטעמא דשמא יעבירנו ובזה ליכא ס"ס, דאף אם קמי שמיא גליא דטהור הוא, מ"מ כיון דאנן מורים לו להזות שייך החשש שיעבירנו, אע"כ הא דבה"ש מותר הוא מטעם דל"ג בה"ש אף דאפוקי יומא ודו"ק:
11
י״בידידו ד"ש עקיבא בהרב רבי משה זצללה"ה.
12
