תשובות רבי עקיבא איגר תניינא קכ״אTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 121
א׳לכבוד ידידי הרב ר' יחיאל יואל נ"י בק"ק אויבערזיצק.
1
ב׳מה שעמד מעכ"ת נ"י ברש"י כתובות (דף ע"ה ע"ב) ד"ה רבא אמר רישא כאן נמצא וכו' דמוקי הלכתא כותי' פ"ק וכו' למאי צריך לזה, הא בפשוטו ניחא דמהדר לאוקמי כחד תנא ולא למדחק תברא:
2
ג׳גם אנחנו עמדנו בזה בלימוד עם הבחורים ואמרנו לפרש ד"ה קשה לרש"י, כיון דרבא ממילא צריך לאסוקי דבסיפא הוי חדא במקום תרתי, א"כ למאי צריך כלל לחדש סברא דכאן, נמצא, הא בפשוטו ניחא דכולה כר"י ובסיפא משום חדא במקום תרתי, דס"ל לרש"י דגם לר"י שייך הך סברא, הן כפי פירוש תוס' בתירוץ הא' דא"א לחזקת ממון לסייע לתרווייהו חזקות דזהו שייך גם לר"י, דהא לולי חזקת ממון גם לר"י אלים חזקת הגוף, וכן לפי תירוץ ב' דהתוס' דהאב בא משני צדדים זהו שייך לר"י, ולזה כתב רש"י לתרץ דמה דחידש סברא כאן נמצא כדי לאוקמי כר"ג דהלכתא כוותי, ומ"ש רש"י דשינויא דרב אשי מהדר נמי לאוקמי כולה כר"ג, בזה באמות לא נקט רש"י משום דהלכתא כוותיה, אלא דמהדר לאוקמי כחד תנא ומה דנקט רש"י ר"ג, היינו כיון דקושטא הוא דמתני' אתי רק כר"ג:
3
ד׳אולם לפ"ז יקשה, מה דרש"י נדחק בסוגיין (דף ע"ו ע"ב) דלס"ד דשמואל ס"ל דעל בעה"ח להביא ראיה ס"ל כשינויא דר"א תברא דזהו דחוק דמביא ראיה מרישא כיון דתנא דסיפא פליג, הא י"ל דס"ל בהך יסוד כרבא דטעמא דסיפא משום חדא במקום תרתי, אבל לא ס"ל בזה כרבא סברת כאן נמצא, ומוקי לכולה מתני' כר"י ומביא ראי' מרישא דתנא דסיפא לא פליג בזה רק משום דהוי חדא במקום תרתי, והיה ג"כ מיושב בזה אמאי מביא ראיה מהך מתני' מרישא דאתי' כר"י אמאי לא מוקי ראיה מגופא דדינא דר"י ממתני' משארסתני נאנסתי, [ובזה י"ל דשם דקתני היא נאמנת י"ל דמיירי רק מכתובה, דהא היא טוענת רק על הכתובה או דס"ל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה דממילא לא הוי מקח טעות, וליכא טענה על הקדושין מש"ה מביא ראיה מהכא דקתני על האב להביא ראיה, משמע בכל הדין שיש להבעל עם האב דהיינו אף על כ"ק,] ולפי הנ' ניחא דממתני' דמשארסתני נאנסתי דדלמא ההלכה כר"ג, ולזה מביא ראיה ממתני' דהכא דסתמא כר"י דגם תנא דסיפא כר"י, אלא דהוי חדא במקום תרתי, ע"כ מוכח דס"ל לרש"י דלר"י לא אמרינן תרתי במקום חדא, ומתני' רק כר"ג ויקשה כנ"ל, וצ"ע:
4
ה׳גם יש לעיין הא דס"ל לרש"י דלאוקימתא דרבא מתני' אתיא רק כר"ג, הא רש"י לשיטתיה לעיל רפ"ב דלא ס"ל לר"י כלל מגו אפילו טוב רק מגו דאי בעי שתק דזהו מקרי אין שור שחוט, א"כ י"ל דלרבא מתני' אתיא ככ"ע, והיינו דגם ר"י ס"ל דהיכי דהוי סיפא כאן נמצא נאמנת אלא במשארסתני נאנסתי כיון דאומרת משארסתני ולא משנשאת נאנסתי, מודית דאיתרע רשות אב, אלא דלר"ג נאמנת במגו דאמרה משנשאת נאנסתי, ור"י לית לי' מגו, ובפלפול הארכנו וכאן אין מקומו:
5
ו׳אך אודיע למעכ"ת גרגיר אחד שאמרנו בסוגיא זו, מה דנדחק רש"י דלס"ד דשמואל דעל בעה"ח להביא ראיה ס"ל כאוקימתא דר"א תברא, וס"ל דהלכה כר"י, וסותר לדברי שמואל פ"ק דאמר הלכה כר"ג, לענ"ד יש ליישב ברחבה, עפ"י מ"ש תוס' בסוגיין בההיא דספק בהרת קדמה דפלוגתא בהי' לו נגע מקודם אם חזקת הגוף אלים מחזקת טומאה, והקשה מהרש"א היאך הוי סברות הפוכות, דהא לגבי חזקת ממון ס"ל לר"ג דחזקת הגוף אלים יותר, וגבי בהרת בחזקת טומאה ס"ל לת"ק דר"י דלא אלים כ"כ חזקת הגוף ור"י ס"ל דאלים עיי"ש, ונ"ל דלק"מ די"ל לר"י אלים חזקת הגוף יותר ממה דס"ל לר"ג, אלא דר"ג ס"ל דאלים ברי, דאם יש ברי עם חזקת הגוף אפילו לאפקועי ממון, וכההיא דאמרינן פ"ק גבי אלמנת עיסה, ולפ"ז רווחא שמעתתא דשמואל מיירי בשמא ושמא, ומביא רק מתנא דרישא, דהיינו דמוכח מרישא דמרא קמא אלים מחזקת הגוף, ועד כאן לא פליג תנא דסיפא דהיינו ר"ג, אלא דאלים ליה ברי, אבל בשמא ושמא יש ללמוד בק"ו כיון דאפילו ר"י דאלים ליה חזקת הגוף גבי בהרת ס"ל דחזקת מר"ק אלים מחזקת הגוף, מכ"ש דר"ג ס"ל היכי דליכא ברי ונכון:
6
