תשובות רבי עקיבא איגר תניינא כ״דTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 24
א׳ודרך גררא אודיעהו למה שנודע לי שמעכ"ת כתב לשוחט בעיר קטנה בזה"ל, צייגע איהם, דאס בספר החיים ד"א שטעהן דיא דינים אויף דייטש דאס יעדער לעזין קאנן (דף כ"א סי' ל"ד) שטעהנו אויס דריקליך, דאס מען קיין תתקבל זאגט בבית האבל עכ"ל, עס זאלל זיין בלע המות לנצח, מאן פסקת זא אין וואלטש וויא אויך בכל קהלות עכ"ל, ואנשי העיר ההיא קבלו אלי על השוחט שלהם שאינו' שומע למעכ"ת נ"י בזה חידוש בעיני על מעכ"ת שיחזיק שבוש כזה, ומה"ת עלה על הדעת לדלג תתקבל, וכי תפילת י"ח של האבל לא יתקבל, ושאלתי לי ספר החיים וראיתי שבאמת כ"כ, אבל עכ"ז אינו נכון, ואינו דומה לט"ב דהתה הטעם שלא יתדמה דתתקבל קאי על הקינות, והרי בט"ב עצמו הנהוג כפי כל הפוסקים דנהגו לומר בלילה תתקבל אחר תפילת י"ח, וראיתי בספר הנ"ל בהקדמה כתב ומ"ש שמדלגים בבית האבל, כן הוא בספר מעבר יבוק ובספר תניא בהלכות אבילות, אך בטור או"ח (סי' תקנ"ט) כתב באבל יש לאמרו ואני זאת בריתי, דהאבל בטל הנחמות אין בטלים עכ"ל, האמת שבטור כתב ב' דעות אם יש לומר ואני זאת בריתי, ובטור הכריע לאמרו, דבט"ב יש טעם דכולם בטלים אבל באבל מנחמים אין בטלים (וא"כ אם כל העשרה אבלים אין לאמרו) אבל מדין תתקבל לא נזכר שם כלום, והרי כתב שם דבט"ב אומרים אחר התפילה תתקבל אבל לא אחרי הקינות, גם בתניא לא נזכר מזה כלום בהל' אבילות, חלא דכתב דיש אומרים דאין לומר השירה, אחרי דאמרי' דאמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים וכו' אבל מן תתקבל לא הזכירו בהל' ט"ב כתב לומר תקבל בט"ב אחר תפילת י"ח, ואף אם באיזה מקומות נהיגי שלא לומר תתקבל בט"ב אחר תפילת י"ח, מ"מ אין לדמות אבל לזה, לזה ישתקע הדבר, והוא הוראה בטעות:
1
