תשובות רבי עקיבא איגר תניינא ע״גTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 73
א׳לידידי הרב רבי מיכל נ"י אב"ד בק"ק ליפנא:
1
ב׳ע"ד שאלתו וז"ל, אחד נשא אשה זה שנים רבות ולא בנים ממנה, וזה כמה שנים ע"י שנתגדל בראשה קישור השערות הנאחזים בסבך, שקורין קאלטניס, אח"כ חתכו ממנה השערות, מאז נעשית שוטית ומשתגעת, וכבר נתגדלו השערות בסבך, ואעפ"כ לא סרה משגעונה ויושבת בדודה, ובבוא אליה נשים או אנשים ויהי מי תסתיר פניה, לפעמים כשעושים לה מלבוש תקרע אותו בשיניה, והבעל הוציא עליה הוצאות אצל רופאים ובעלי שמות יותר מיכלתו, ואין תרופה למכתו, לפעמים קצת חלומה באמרה צר לי בצערו של בעלי, מ"מ מוסתרת פניה בפני כל רואיה, והבעל עסקו במו"מ, וכשעוזב ביתו, צריך לשכור שומרים, והוא באמצע שניו וחייו אינם חיים, בכה והתחנן לפני לכתוב לגדולים אשר בארץ לייעצו עצה ולמצוא תרופה, אם לתת לה גט בע"כ, או למצוא היתר לישא אחרת ע"י ק"א רבנים, עכ"ל:
2
ג׳הדבר פשוט שאין להתיר ליתן לה גט בע"כ, אף אם נידון אותה לעתים חלומה הלא רבו כמו רבו דעת האוסרים עפ"י הירושלמי דמשום טעמא דגרירה אסור לגרשה, והכי פסקינן להלכה בש"ע (סי' קי"ט ס"ו) ואף בדיעבד חשש הרמ"א שם להחמיר, אף אם יאמר הבעל לשכור לה שומר לשמרה מההפקר, פשיטא דלא מהני, דלא אשתמיט חד מהפוסקים ראשונים ואחרונים להמציא תיקון זה, ואדרבא הא מבואר בירושלמי דטעמא דגרירה אף שיש לה אב אסור, וכתבו הטעם דהאב אין בידו לשמרה בכל פעם הרי דאין שום תיקון לעשות שמירה לזה, ובעינן דוקא שיהי' נקרא שם בעלה עליה, ולא יקרבו לפתח ביתה בעוד שהיא א"א, ומ"ש הב"ש (סי' א' סכ"ג) וישמר אותה ממנהג הפקר היינו להתיר לו לישא אשה על אשתו, דעדיין אגידה ביה והיא א"א גמורה, ול"ש בזה טעמא דגרירה, דהרי פשוט מדינא דגמרא, בנשתטית דמותר לישא אשה על אשתו ולא אמרינן דיסיר השגחתו מאשתו הראשונה, וינהגו בה מנהג הפקר, אלא משום חרם רגמ"ה בעינן היתר ע"י ק"א רבנים, והעמיסו עליו ג"כ לשמרה במה דאפשר, גם מאן מפיס דבעת חלוממתה באמירתה שלבה דוה על עיגון בעלה שהגיעה לכלל יודעת לשמור גיטה, דלדעת כמה פוסקים אף דמבחנת בין גיטה לד"א לא מקרי יודעת לשמור גיטה, ובעי' שתהי' בגדר פעוטות, ותלוי בחילוף גרסאות גיטין (דף ס"ה ע"א) וע' תשו' רש"ל סי' ס"ה, א"כ איתא חשש לביטול גט מדאורי' גם זה פשוט וברור:
3
ד׳אולם להתיר ע"י ק"א רבנים, כבר יצא הדבר להתיר מפי גדולי המורים ודעת הרבה גאונים דא"צ התרה כלל, כי במקום מצות פו"ר לא גזר רגמ"ה, עי' מהרי"ק ושו"ת ב"י סי' י"ד, וכן הסכים המהרח"ש סי' ל"ג, ודעתו שם אף לדעת הר"י מינץ לא החמיר רק בשהה י' שנים ולא ילדה, אבל בנשתטית לא, דלא אסרו רק לישא אשה על אשתו, ואשתו היינו שמתנהג עמה באישות, אבל נשתטית דא"י לנהוג עמה באישות אינו בכלל זה עיי"ש, אלא דמ"מ גדולי האחרונים החמירו, המה הב"ח סי' קי"ט, ובשו"ת סי' צ"ג, ובשו"ת שב יעקב סי' מ"ב, אבל מ"מ הסכימו דיש היתר ע"י ק"א רבנים, וכ"כ בשו"ת צ"צ סי' ס"ז דכבר נתפשטה ההוראה להתיר ע"י ק"א רבנים, והנה האחרונים כתבו דצריך להשליש ביד נאמן דמי הכתובה ותוספת כתובה ונדוכיא ויחייב א"ע נגדה כל דיני תנאי כתובה וישליש גט ביד שליח להולכה ליתן לה לכשתשתפה, ובודאי אם תשתפה איני נמנה להתיר ע"י קבלתה גט זה, כאשר כבר קיהו בזה הרבה הרב המגיה במ"ל פ"ו הקשה כיון דבשעת הכתיבה אינה בת גירושין הוי כנכתב שלא לשם גירושין, ודומה לההיא דיבמות (דף נ"ב ע"ב) ולאשה דעלמא אינו גט, ומבואר בהרמב"ם פ"ג ה"ו מה"ג הטעם כיון דלא היתה בת גירושין כשנכתב הגט הוי כנכתב שלא לשמה, ומה דדעת הרב המגיה שם לעשות פלוגתא בין תוס' לדעת הרמב"ם, דלדעת תוס' יבמות שם הטעם כיון דאין בידו לגרשה עכשיו, לא מצי משוי שליח, במח"כת אינו כן, דהכל עולה בסגנון א' ושניהם צריכים להדדי, דדברי תוס' המה כאומר לסופר שיכתוב אחר שיכניסנה כמבואר בתוס' שם דבזה אינו מספיק טעמא דהרמב"ם, דהא בשעת כתיבה תהי' בת גירושין, והוצרכו לטעמיה כיון דאין בידו לגרשה עכשיו לא מצי משוי שליח, והיינו דכללא הוא, דבמה שא"י לעשות עתה א"י לעשות שליח לעשות לאח"ז, כמ"ש תוס' נזיר (דף י"ב) ואך לטעמא דידהו צריך ג"כ ליסוד סברת הרמב"ם הנ"ל, דבלא"ה יקשה הא בידו לכתוב בעצמו עכשיו הגט, וממילא יכול לכתוב גם ע"י שלוחו, וכיון דבידו לעשות כן עתה ע"י עצמו או שלוחו, ממילא יכול לעשות שליח לעשות כן לאחר זמן לזה מוכרחים אנו לטעמא דהרמב"ם דעתה א"א לו ולשלוחו לכתוב הגט, וכיון דעתה אינה בת גירושין הוי כמו שלא לשמה, ומש"ה אף שמצוה שיכתוב בעת שתהי' בת גירושין, מ"מ כיון דא"י לעשות עתה שליח א"י לעשותו לאח"ז, וזהו ברור, א"כ קשה גם נצבה קושיית הרב המגיה על תקנה דהשלשת הגט בנשתטית דפסול מתרי טעמא לגרש בזה הגט, הן מטעם כיון דא"י עתה ליתן לה הגט בעצמו וע"י שלוחו לא מצי משוי שליח ליתן לה לכשתשתפה, והן מטעם כיון דעתה לאו בת גירושין הוי כנכתב שלא לשמה, וכן הגאון פ"י ר"פ מי שאחזו פקפק בזה מטעם הנ"ל, כיון דבעידן כתיבה אינה ראויה לקבלת הגט, הגט בטל, ומדמי לאחזו קורדייקוס:
4
ה׳אולם מכל מקום להקל בלי השלשת הגט קשה להרים ראש נגד גדולי חקרי לב, דעת הב"ח, והעתיקו דבריו להלכה הח"מ והב"ש, כי שערי התירוצים לא ננעלו לחלק בין קורדייקוס לנשתטה, ואף דלמעשה אין להקל לגרש בגט זה, אבל מ"מ לא לעשות מעשה להקל בלא השלשת גט, גם י"ל דיסוד הטעם בהשלשת גט, כיון דכמה פעמים א"א לשער אם הגיעה לגדר א"י לשמור גיטה, ובזה כיון דמדאורי' בת גירושין היא, ואם כתב הגט בעת ההיא ועשה שליח ליתן לה לכשתשתפה לגמרי, י"ל דהוי גט גמור, דבזה ליתא לקושיא הנ"ל דהוי כנכתב שלא לשמה, די"ל כיון דמדאורי' בת גירושין היא וגם בדיעבד לרוב הפוסקים מגורשת היכא דליכא רק טעם דגרירה א"כ מקרי כתיבה לשמה, גם הקושיא דמה דאיהו לא מצי עביד השתא, לא מצי משוי שליח לעשות לאח"ז, י"ל כיון דבדיעבד מהני מקרי מצי עביד, וגדולה מזו כתבו תוס' והרא"ש יבמות שם למ"ד אדם מקנה דבר שלב"ל, גם לאשה דעלמא הוי גט דיכול לכתוב בעצמו עתה הגט דהוי בת גירושין דיכול ליתן לה הגט להתגרש לכשתנשא, ויכול לעשות כן ע"י שלוחו, א"כ ה"נ ביכולה לשמור גיטה, י"ל דיכול לגרשה ליתן הגט עכשיו להתגרש לכשתשתפה לגמרי דאין זה נגד תקנת חז"ל לטעמא דגרירה, דהא אינה מתגרשת מעכשיו ועדיין שם בעלה עליה, ממילא גם דבר שלב"ל לא הוי כיון דגם עתה דיעבד מגורשת, דהרי כתב הכ"מ פ"ג הט"ו מהל' אישות המקדש יבמה לשוק שיחולו הקדושין לאחר שיחלוץ יבמך אף אם וקדשמ עכשיו הוי ספק אם תפסי בה הקדושין, מ"מ כיון דהוי עכ"פ ספק קדושין לא מקרי דבר שלב"ל, ולאחר שיחלוץ לך יבמך הוי ודאי קדושין, א"כ מכ"ש היכי דעתה מדאורי' בודאי בת גירושין ורק מדרבנן א"י לגרשה ודיעבד מגורשת לגמרי, בודאי לא הוי דבר שלב"ל, ויכול לגרשה עתה שיחול הגט לכשתשתפה, ממילא מקרי בת גירושין ומקרי ג"כ איהו מצי עביד, ויכול לעשות שליח ליתן הגט לכשתשתפה, א"כ י"ל דמה"ט ס"ל להאחרונים הנ"ל תיקון השלשת הגט מחששא דבת גירושין היא, דאולי היא בגדר יכולה לשמור גיטה, וע"י השלשת הגט מותר בממנ"פ אם א"י לשמור גיטה ואין לה תקנה בגירושין לא בעי השלשת גט, ואם יכולה לשמור, ממילא הועיל ההשלשה, דיכולה להתגרש לכשתשתפה עכ"פ יהי' מאיזה טעם שיהי' קשה לזוז מדבריהם לזה אני הצעיר נמנה להתיר ע"י ק' רבנים ע"י השלשת הכתובה ות"כ ונדוניא, ויחייב עצמו ליתן תנאי כתובה וישליש גט כשר ביד שליח מוכן לזה ליתן לה לכשתשתפה, והב"ד יזהירו להשליח שלעת מצוא לכשתשתפה לא יעשה מעשה בלי רשות ב"ד שיורו לו אז איך יתנהג בגט זה כן נראה לענ"ד:
5
