תשובות רבי עקיבא איגר תניינא ע״חTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 78
א׳להרב ר' פלוני אב"ד דק"ק פלוני.
1
ב׳מה שכתב לי ר' יהודא צירקא בשם מעכ"ת וז"ל, ווען ער האט דיא שערות דאס מאן קאן תופס בצפרנים זיין, מה טוב, ווען מאן אבער זיהט רבוי שערות אונד זענין ווירקליך קליין, ווייל בייא דיא חליצה איזט שאהן איין שאלה גיוועזין עג מאן דרויף חליצה געבין עכ"ל. נשתוממתי על המראה במ"ש דתפיסה בצפרנים בודאי טוב, הא להדיא אמרינן פרק בא סימן הלכה כדברי כולן להחמיר, וכן פסקו כל הפוסקים דבעי' כדי לכוף ראשן לעיקרן, ולית מאן דפליג בזה אבל למעשה אין אנו עושין מעשה בשיעור הזה כיון דבעי' בדיקת גומות וא"א בקיאין, לזה צריכים עכ"פ שיהי' ארוכים ברוחב אצבע כדאיתא בפירוש סדר חלוצה אות כ"ג בשם הקונטרס ואף בזה השיעור חוכך הב"ח בסי' קנ"ה ומסכים דאין להקל בזה, אלא בישבה עגונה שנים רבות, אבל בלא"ה בעינן דוקא ארוכים למאד כדרך שרגילים באשה גדולה ואיש גדול, ואף דהב"ש (סי' קנ"ה סכ"ח) כתב בשם הט"ז דשיעור דרוחב אצבע זהו כדי שלא יצטרך לבדוק על הגומות, אבל מ"מ מהני לכוף ראשן לעיקרן עם בדיקת גומות, ואף שהטור סי' קנ"ה כתב דאין אנו בקיאין בבדיקת הגומות היינו לענין מיאון לשווי' קטנה אין אנו בקיאין לידע שאין בה גומות בכל הגוף, אבל בהיפוך אנו בקיאין שיש גומות, הנה החילוק טוב ומסתבר, אבל מ"מ הא להדיא כתב בסה"ת במצות חליצה וז"ל, אמנם אומר מורי הקדוש לפי שאין בקיאין להכיר גומות אם יש בו ריבוי שערות סגי, וכן באגודה פ' מצות חליצה כתב וז"ל, ואין אנו בקיאין בגומות ע"כ צריך ריבוי שערות עכ"ל, משמע דצריך לעיכובא בדוקא, א"כ די לסמוך להקל בארכן כרוחב אצבע לא פחות מזה:
2
ג׳גם מ"ש בשם מעלתו דריבוי שערות מהני בצירוף שהי' בלא"ה שאלה בחליצה זו, זהו פלא, דהא ריבוי שערות לחוד מהני וזה השיעור היותר עדיף והיינו ריבוי שערות, כדרך שיש לאיש גדול, אף דבסה"ת נזכר לשון זה רק לענין דליכא עדים על שנותיו דסגי בזה, אבל במ"ש לענין דא"א בקיאין בגומות לא הזכיר רק ריבוי שערות ולא הזכיר כדרך שרגילים בגדול, מ"מ מלשון הש"ע סי' קס"ט סי"א ואפילו בלא חזקת שנים וע"ז אנו סומכים שלא לבדוק אם יש גומות וכו' משמע דרק כה"ג דמהני לענין שא"צ עדות על השנים, מהני ג"כ לענין שא"צ לבדיקת גומות, וזהו דוקא כמו שרגילים לגדול, ומ"ש בלשון הש"ע הנ"ל או שהן ארוכות כדרך שרגילים לגדול, הך כמו שרגילים קאי ג"כ על ריבוי שערות, כי במקור הדין בספר התרומה איתא בזה"ל, הלכך אם יש להם ריבוי שערות ארוכות הרבה או ריבוי שערות שרגילים לאיש גדול, הרי דגם לריבוי שערות בעי' מרובים כ"כ כדרך שרגילים לאיש גדול, הן אמת דמלשון זה משמע לי דאם יש עם ריבוי שערות עוד מעלה דארוכות הרבה לא בעי' כמו שרגילים באיש גדול אלא דוקא בריבוי שערות לחוד שאין ארוכות הרבה בזה בעי' כמו שרגילים, וא"כ משמע דברוחב אצבע דזהו משמע דמקרי ארוכות הרבה לא מהני בב' שערות לחוד, אלא בריבוי שערות אף דאין מרובות כ"כ כמו שרגילים, ואפשר שזהו כוונת סדר חליצה בקצתה ממהר"ם אות ל"ח שכתב ריבוי שערות וקצת ארוכות כרוחב אצבע דמשמע תרתי בעינן, וצ"ע לדינא:
3
ד׳ואולם נראה יותר דלענין גומות אם עכ"פ ידעינן דהוא י"ג שנים מהני ריבוי שערות לחוד, ולא בעי' כ"כ כמו באיש גדול, דבסה"ת גבי גומות כתב רק דריבוי שערות או ארובות מהני, אלא דגבי שנים הוא דכתב הכי כדרך, ואח"כ במפתחותיו גם גבי שנים כתב סתם רבוי שערות או ארוכות וכן במרדכי פ' מ"ח וכ"כ בכנה"ג בכוונת סה"ת דמהני סתם רבוי שערות, ובב"ח היקל לגמרי אף אם אין כדי לכוף ראשן לעיקרן, א"כ עכ"פ אם יש ריבוי שערות מהני כדי לכוף ראשן לעיקרן דמהני עכ"פ בידוע שהוא בן י"ג שנים, וכן נראה דהיקל בשו"ת נב"י סי' צ"ג כן נראה לענ"ד להלכה.
4
ה׳עקיבא במ"ו הרב רבי משה.
5