תשובות רבי עקיבא איגר תניינא פ״בTeshuvot Rabbi Akiva Eiger Tinyana 82
א׳לכבוד ש"ב חביבי הגרב"ד ק"ק בערלין הרב ר' מאיר ווייל נ"י.
1
ב׳ע"ד האיש העלוב, הנה באומרת בפשוטו נראה דא"צ לק' רבנים, וכדמשמע לשון הרמ"א ס"ג ס"י, ובמקום שאין מנהג אין להחמיר, ומותר לישא אחרת בלא זיכוי הגט ואלו צריך ק' רבנים בודאי טוב לו יותר למנוע הטורח הזה ולזכות לה הגט, אף דמהא אין ראיה די"ל דהרמ"א לטעמיה דס"ל בד"מ דאחר אלף החמישי פסקה תקנת רגמ"ה והוי רק חומרא וכמו דמיקל מה"ט בנשתטית, מ"מ מסתימת שתיקת האחרונים משמע דגם אנן ס"ל כן דמומרת א"צ ק' רבנים, וכדמשמע מדברי הב"ש ס"ק כ"ז, דבמקום דמגיע לה גט מדינא ואין רצונה לקבל מדינא, ואין רצונה לקבל גט א"צ ק' רבנים כמו בעוברת ע"ד דלא תיקן ר"ג, והכי משמע מתשו' עבה"ג סי' ל"ו שהביא הוראה בשם הט"ז שהתיר לאחד שנשתמדה אשתו באונס לישא אחרת, והצ"צ חולק דכיון דנשתמדה באונס לא מקרית עוברת ע"ד עיי"ש. [ומה שפלפלו שם אם המנהג עתה דוקא בזיכוי הגט, נ"ל סברת הט"ז דדוקא היכי דאפשר בזיכוי, אבל בנשתמדה באונס דמותרת לבעלה, י"ל דלאו זכות הוא לה ולא מהני הזיכוי] משמע דמותר לגמרי וא"צ ק' רבנים, ובנ"ד במורדת משמע ג"כ מסתימת הרמ"א סי' ע"ז ס"ב דאחר יב"ח מותר לישא אחרת עליה וכ"כ הב"ש בדינא דמורדת ולא הזכיר כלל מק' רבנים, משמע דבכה"ג לא תיקן ר"ג כלום, ובשו"ת הרשד"ם חלק אה"ע סי' ק"ך כתב וז"ל וכתב הרשב"א בשו"ת הביא המהרי"ק שורש ק"א וז"ל תקנת ר"ג וכו' והדעת נוטה שלא גזר בתקנתו בכל הנשים שלא עשה אלא לגדור גדר בפני הפריצים, אבל באלו שאמרנו שהוא מהדין או מהחיוב לגרש או לישא אחרת עליה בזה ל"ג הרב, ואפילו היתה תקנה עולמית, כ"ש ששמענו שלא גזר רק לזמן סוף אלף החמישי עכ"ל. הרי בפירוש שמתיר הרשב"א לישא אחרת כאשר הוא מן הדין לגרשה ומורדת יב"ח הדין לגרשה ולהוציאה. ואם יאמר האומר שהרי כתב המהרי"ק שורש ס"ג ועל דין התרת הבעל לישא אשה אחרת עליה הלא ידעת כי כן נראה קצת מדברי ראב"ן וכו' שהמורדת יוכלו בעליהן לישא אחרת עליה ולפי דעתי כך היה הסכמתם אך לא רצה להחליט, וק"ו ב"ב של ק"ו אנו בעונותינו שהדור פרוץ ואם יותר במורדת יבא להתיר באינה מורדת ואפילו הקדיח תבשילו יאמר שהיא מורדת כי יתן עיניו באשה אחרת עכ"ל. מ"מ אני ממשכן נפשי להתיר בנ"ד, כי ידוע שאמרו בכמה מקומו' מלתא דלא שכיחא ל"ג ביה רבנן, ובודאי אם היה במורדת דעלמא אפשר שכיח טובא, אבל במורדת שיש קרוב ד' שנים שאינה רוצית לשמשו פשיטא דאין לחוש ע"ז, עוד אני אומר, לו יהא הדבר בספק הוי ס"ס, ספק אם עבר זמן התקנה ספק במורדת לא תיקן ספק ג' דשמא במורדת כה"ג לא יעלה ע"ד אדם חלילה שיהיה האיש אסור בכחושתים ואשתו שוחקת עליו, ויש בזה כמה איסורים ודרכי התורה דרכי נועם הם, ודבר כזה לא עלה ע"ד הרב לתקן, ע"כ אין בזה ספק ואדרבא המעכב בידו חטא עכ"ל המהרשד"ם. ובנ"ד נראה דעדיף יותר שעל מעשה כזה לילך בערכאות ולקבל גט בערכאו' אין ראוי' שיהי' הוא מעוכב מלישא אחרת, ועיין בתשוב' הראנ"ח ח"א סי' מ"א דמחמיר, ומ"מ י"ל דוקא בנדון דידיה בטענה מאיס עלי אבל בנ"ד דמפקעת עצמה בערכאו', י"ל דכה"ג ודאי לא תיקן ומסתמא הולכת בשוק וראשה פרוע דעוברת אפי' ע"ד משה, והסכמ' האחרונים דלענין גט ל"צ התראה, כן נראה לענ"ד:
2