תשובות רש"י קי״טTeshuvot Rashi 119
א׳שאלתי את פי מורי צדק: על חדשי העיבורים שאנו עושין מלאין כדגרסינן [התם] וכך אנו נוהגין בגולה משום רבינו, לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיודע לך שהוקבע ר"ח בזמנו. דאדר שיני לעולם חסר כמשפטו, שבט מלא אדר חסר. וכשאנו עושין שני אדרים, הראשון הסמוך לשבט הוא עיבור לשנה. שכן אי אתה קורא את המגילה ולא השמעת את השקלים עד אדר השיני, דקיימא לן כמאן דאמר מצוות הנוהגות בשיני אינן נוהגות בראשון. והילכתא כרבנן דאמרו כמה עיבור שנה שלשים יום. ודינו להיות מכ"ט [יום] וחצי כדין המולד, הרי ז' חצאי יום שהיו עיבורין מדחין הקביעות ממקום המולד, שעל ידי אחד מלא ואחד חסר היו באין כאחד, אבל הן מאחרין הקביעות הרבה לאחר המולד: ועוד על מרחשון וכסליו שהמליאין רבין על החסירין, ששמעתי אומרין שזהו מנהג והילוך שלנו שלשה ושלשה מחזורין שבעולם. בראשון יש ט' מליאין וה' חסירין והשאר כסדרן. ובשיני [יש] לו ה' מליאין וה' חסירין והשאר כסדרן. והשלישי כבראשון ט' מליאין וה' חסירין. נמצא שהמחזור מדחה הקביעות לפניו, אותן ד' ימים שהמליאין רבים יותר מכנגד [על] החסירים, [ועוד] ז' חצאי יום של עיבורים, הרי ז' ימים וחצי שהקביעות נדחה ממקום מולדו. ואיך יתכן לעולם שיבואו עוד הקביעות והמולד בו ביום. אתמהא.
1
ב׳והשיבני ר' [רבינו]: הרי יש לך כנגדן התש"צגין של כל שנה ושנה שלאחר שכלו [כסליו] חדשי השנה באחד מלא ואחד חסר. נמשך המולד ונכנס ביומו של קביעות כדי שיעור של תשצ"גין השנה, פעמים עד שתי ידותיו של יום, פעמים עד חציו, עד שלישו, עד רביעו ומאחרין המולד ונקדם הקביעות והתש"צגין של מחזור, כולן עושין קרוב לז' ימים. הרי איחור זה [של מועד על ידי התש"צגין עולה לך כנגד איחור הקביעות] של מולד מרחשון וכסליו והעיבורין. ועל ידי כן משוין זה את זה לעולם עד שאין נפרדין זה מזה יותר מזה
2