תשובות רש"י כ׳Teshuvot Rashi 20
א׳[וששאל] הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין והוקשה לו מה נעשה בכמה מקראות ואתה הזהרתו, ולמוכיחים יונעם.
1
ב׳אמת נצטוו הנביאים והחכמים להוכיח את ישראל אחד יחיד ואחד צבור, ואם יראו אותם עוברים על התורה מזידים יוכיחום ויקללום יסתרום ויתלשום ואף לסבבם בעריבים וטעם כבושים להחזירם למוטב. ואף אם לא ישמעו אתה את נפשיך הצלת. ואף את השוגגין ע"י שאינן יודעין שהדבר אסור, ואם יודעין יחזרו בהם. אליהם להזהירם את החקים את התורות ואת דרך הטוב אשר ילכו בה. אך המחזיקים התיר בדבר איסור ופשט התירו בעיניהם. ואם נודיעם לא ישמעון שיורו בו התיר לעצמן מאחר שהחזיקו בו, כגון הני נשי דיתבן אפומא דלחייא, שדבר התיר הוא אלא מפני הכנסת החפץ המתגלגל אם נאסר עליהן לא ישמעו להם. יאמרו זהירין אנו מהכניס המתגלגל והמספקות וצעדן ואשייאן ותוספות יום הכפורים שהם יושבים בעוד היום גדול וסעודתן מושכתן. ואין הכל זהירין להפסיק ובקיאין להבחין, שאומרין עוד יש שעות עד שרואין קרוב להחשיך. ואם יודעין יעברו עליהן יפה השתיקה דלא להענישם על המזיד. ואין זו דומה לרואה את חבירו עובר מזיד שנצטוו למחות. ואפילו אין מקבל כמו שכתב וממקדשי תחלו, דהתם כי לא מחינן בהן נמי עונש מזיד ומחינן בהן דלמא צייתו.
2