תשובות רש"י רל״חTeshuvot Rashi 238
א׳וששאלתם: ששידך ראובן [את בנו] על בת אחיו וקיימו דבריהם והניחו תשומת יד ביד קבלנים על מנת שהחוזר בו יפסיד ערבונו כדרך שהורגלו ברוב מקומות. ועברו כמה שנים וחוזר בו ראובן. והנה שמעון אחיו תובע ערבונו מיד הקבלנים שהחזירוהו לראובן. ותלמיד אחד מסייעו ואומר קבלן בכתובה לא משתעבד. ועוד דאסמכתא הוא, ואסמכתא לא קניא.
1
ב׳טעה התלמיד בכל הצדדין: חדא, דקבלן בכתובה משתעבד, דמשה בר עצרן ערבא בכלתיה הוה וכו'. ומותבינן וערב דכתובה מי משתעבד, ומשנינן קבלן הוה. ועוד מה ענין קבלנות זו אצל קבלנות דכתובה. [קבלנות דכתובה] זה המתפיס מעות או מטלטלין לאשתו בכתובתה ומסרתן ליד שליש והחזירן לבעלים. אבל קבלנות זו אינה אלא עירבון לקיים תנאים, ואסמכתא זו ודאי קניא ואם נעשה דבר זה בפני חשובי עיר קיימא לן אסמכתא קנייא, והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב ואפילו יש חשובין מהן בשאר מקומות, אין לנו אלא ב"ד של אותו מקום. דא"כ אין לדבר סוף, שאין לך ב"ד חשוב שלא יהא חשוב ממנו בסוף העולם, ואומר אל השופט אשר יהיה בימים ההם וכל שלשה שנתמנו בית דין על ישראל הרי הן כב"ד של משה לענוש נכסין ולהיות הפקרן הפקר. וכ"ש על שידוכי אשה שהנהיגו הראשונים כן שלא לבייש בנות ישראל, ויש מן הדין לקונסו [בממון] וברידוי הגוף: ותלמיד המסייעו אין חולק כבוד לתורתו [להחזיק] יד מריע, ומן השמים מנעוהו מכבוד ונכסו ממנו גלויותיה של תורה, ומכ"ש שלא יבין במעמקיה. ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. שלמה בר יצחק.
2