תשובות רש"י נ״אTeshuvot Rashi 51
א׳ועל ביעור חמץ שהודה ר' שלמה שמבערין הכל בערב שבת, כשחל להיות ערב הפסח בשבת, ומשיירין מזון שתי סעודות חמץ, ולא חלות
1
ב׳והשבתי לפניו: והרי משנה רווחת היא,, י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני השבת, דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים בשבת בזמנו. ובגמרא תני בבריתא מעשה בזונין ובערנו הכל כדברי חכמים בשבת. מכלל דאין צורך לבער לפני השבת, דתרי ביעורי למה לי.
2
ג׳והשיב ואמר: לפי שמצינו ר' יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וקיימא הלכה כר' יהודה במסכת תמורה
3
ד׳ואמרתי ר' יהודה הוא דאמר בשאר השנים, אבל בי"ד שחל להיות בשבת היה אומר ביעורו בכל דבר ומודה לחכמים, דהיכא דאיפשר איפשר; והיכא דלא איפשר לא איפשר. והרי בבריתא שורפין תרומות טהורות ותלויות מלפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות.
4
ה׳והשיב לדברי עצמו: שמא הני מילי בתרומות, הואיל ולמחר אינו יכול לתתם לכלבים, דאכילת כלבים לגבי תרומה [שריפה] קרי ליה.
5
ו׳שכן השיב הקדוש ר' יצחק בר' יהודה נ"ע במסכת ביצה חלה שנטמאת לא יזיזנה ממקומה. ואמאי, וליתנה לכלבים. והשיב: מפני שמצינו במקום אחר לגבי תרומה שאכילת כלבים שריפה הוי, ואין שורפין קדשים ביום טוב. והכא נמי גבי פסח, איכא למימר משום הכי שורפין לפני השבת, דלא מצי למחר למיכלינהו לכלבים.
6
ז׳ואמר לי: אעפ"י שנראין הדברים, כמו שאתה אומר, שלא לשרוף קודם השבת אלא לבער בשבת. כך ראינו מנהג קדמונים שאין שורפין, ולא תזוז מינה. ובכל השנים כששורפין חמץ עושין מדורת אש מפני איסור הנאה.
7