שו"ת הרשב"א חלק ד י״דTeshuvot haRashba part IV 14
א׳לאושקה.
1
ב׳יד שאלת: יעקב יש לו ב' בנים: ראובן ושמעון. והיה ליעקב כעס עם שמעון. ועמד ונתן כל נכסיו לראובן במתנה גמורה, כדי שלא יהנה שמעון מנכסיו. ונכתב שטר המתנה, ונתקיים, ונמסר ביד ראובן. ואח"ך נח רוגזיה דיעקב. הודיעני: אם יוכל יעקב לחזור בו, ונאמר: דמתוך הכעס נתן לו, ואנוס היה. וכמעשה דההיא איתתא דאמרה: אי כתבת לי כולהו נכסך, הוינא לך. ואתא בריה קשישא, וקא קביל ליה כו', כדאיתא התם בפרק חזקת (בבא בתרא מ' ע"ב) דאתו לקמיה דרבא, ואמר: דלא קנתה, דאנוס הוא, דמוכחא מילתא משום אונסא הוא דקא כתב לה.
2
ג׳תשובה: מתנת ראובן מתנה גמורה היא, ואין בזה בית מיחוש. ולא דמי לההיא דפרק חזקת הבתים כלל. דהתם (פרק חזקת הבתים מ') הוא הוי אנוס כתב לה נכסיו. והו"ל כתלוה ויהיב. אבל כאן, מי אנסו לכתוב נכסיו לראובן בנו מעצמו, הוא שכתבו. ולא היה האונס מחמת הנכסים. ולא אמרו בשום מקום, אלא כשבא האונס בנכסיו. כתלוה ויהיב , ואי לא מזבנת לי, כבישנא שטר משכנתא. ותלוה וקדיש, וכן כולם. ואין זה צריך לפנים.
3