שו"ת הרשב"א חלק ד קע״גTeshuvot haRashba part IV 173
א׳עוד שאלת: אם נדון אותו להקדש עניים, אם הוא ואשתו נזונים מהם בתורת צדקה, דהוו להו עניים אם לאו?
1
ב׳תשובה:)1(א"ה תשו' זאת סובב על תשו' אחרת הובאה לעיל סימן ק"ן וזה דבר השמעה. דברי מקדיש זה, לא נתברר לי מתוך שאלתך, אם הקדיש נכסיו מעכשיו, אם לא יהיה לו בן זכר. או אם הקדיש נכסיו לכשיפטר, אם לא יהיה לו יורש זכר. אם הקדיש נכסיו מעכשיו, אם לא יהיה לו יורש זכר, הרי זה אסור בנכסים אלו מעכשיו, שמא לא יהיה לו יורש זכר לכשיפטר מן העול'. ואפי' היו לו בנים זכרי' הרבה, הרי זה אסור, דלשמא ימותו חיישי'. כדתנן במתני' דפרק כל הגט (גיטין דף כח:): דלשמא ימות חיישי'. לשמא מת, לא חיישי'. ומיהו, אין הגבאים רשאים להוציא ממון מתחת ידו, ולא לפרנס מהן אפי' בפרוטה לשאר עניים. אלא מניחין אותן בידו, ומתפרנס מהן בתורת צדקה כדרך המתפרנס מצדקה תחת ידי גבאי. דשמא לכשיפטר יהא לו יורש זכר, ונמצא הקדש זה בטל מעיקרו למפרע. אבל לא אמר מעכשיו, אלא לכשיפטר, אין הקדש חל אלא עד שיפטר. ומסתברא שניזון מהם כל ימי חייו. שלא הקדיש זה, אלא מה שישאר אחריו דהא עשה הקדש זה כיורש. דהא אמ': אם לא יהא לו יורש זכר, יהא הקדש. אלמלא: לא [חל] שם הקדש במקום יורש. ומ"מ בין כך ובין כך, אילו היה לו מלוה ביד אחרי', לא חל עליה הקדש, מדרבי יוחנן דאמר בב"ק (דף סח:): מה ביתו ברשותו, אף כל ברשותו.
2