שו"ת הרשב"א חלק ד ע׳Teshuvot haRashba part IV 70
א׳ירונדא.
1
ב׳שאלת הא: דאמרי' בר"פ כל הגט (גיטין כ"ד ע"ב): מאי יתר מכאן? תנא דבי רבי ישמעאל: לא זה שנכתב [שלא] לשם גירושי', אלא אף זה שנכתב לשם גירושי'. ולא זה שנכתב שלא לשם גירושי' דידיה, אלא אף זה שנכתב לשם גירושין דידיה. ולא זה שלא נכתב לשם גירושיה, אלא אף זה שנכתב לשם גירושיה. וקשייא לך: הא נמי היכי קרו לשם גירושיה? כיון דאין ברירה, אין זה לשם גירושין.
2
ג׳תשובה: כל שהיו לו שתי נשים, וכתב לגרש איזו שירצה, כשנתנו לאחת מהן, הרי זו כאלו נכתב לשם גירושיה של זו. שאינ' כאותה של מעלה מזו, דנכתב בפי' בשם לאה הגדולה, ונתנו ללאה הקטנה. שנכתב בפי' שלא לשמה. ולפיכך: אינו גט. אבל זו, שנכתב שלא לשום אחת מהן, כשנתנו לזו הרי זה כאלו נכתב לשם גירושיה. ואפ"ה, פסול משום דאין ברירה. וכדפרש בהדיא בגמרא (ריש פרק כל הגט): סיפא: הא קמ"ל: דאין ברירה.
3