שו"ת הרשב"א חלק ד צ״הTeshuvot haRashba part IV 95
א׳עוד בפרק חמש עשרה נשים (יבמות י' ע"ב): בין הוא ובין אחים חייבים על צרה כרת. פלא: כיון דאית ליה לר"ל הכי, תיקשי ליה: אמאי לא חשיב במתני' (יבמות י"ג ע"א), גבי: שש עריות חמורות: צרת חלוצתו? דכיון1דחלוצה. דחליצה הויא בכרת, א"א לה לינשא אלא לאחרים ע"כ.
1
ב׳תשובה: לדברי מר, ליקשי ליה נמי: דליחשוב חליצ' אביו,2בהגהות הנדפסות הגיה חלוצת אחיו. שאף היא בכרת לר"ל, וא"א לה לינשא לאחר?3בהג' הנד' הגיה, אלא לאחר. אלא דאגב חורפיה לא עיין בה מר. דהא לדברי ר"ל: חלוצה אצל האחים כדקימא קיימא, וצרת חלוצה אצל החולץ ואצל כל האחי' כדקימא קימא. ואשת אח קרינן לה. ומשום (את) אשת אח חייבין עליה. ואשת אח, הא תני לה במתני', בשש עריות חמורות.
2