שו"ת הרשב"א חלק ה ר״אTeshuvot haRashba part V 201
א׳עוד שאלת: אם קובעין זמן ביומי ניסן וביומי תשרי, שראית' מן החכמים שקובעים, כל שהוא בעיר?
1
ב׳תשובה: לא ראינו שחלקו בגמרא (בפ' הגוזל בתרא דף קי"ג) בין מי שהוא בעיר, למי שאינו בעיר. וטעמא דאין קובעין, הוא משום טירחא. וא"כ, כולי' עלמא בהנהו יומי, טרידי וטריחי: ביומי ניסן, וביומי תשרי, ובמעלי שבתא, ויומא טבא; בהדי אהדדי אתמרו, וכולהו משום דטרידי. ובמעלי שבתא וי"ט, מאי איכא לחלק, בין איתא במתא, לליתיה במתא. אלא לעולם לא קבעינן זמן, לא בניסן ולא בתשרי. וכולהו אינשי דאזלי וניידי לבר ממתא, יהבינן להו בעלמא שני וחמישי ושני, משום דסתמא דמילתא לא שכיחי במתא. דאילו איתתא דשכיחא במתא, כתבינן עלה פתיחתא לאלתר, כדאיתא התם בפ' הגוזל (שם דקי"ג) וא"כ, אף לכשתמ"ל דטעמא משום דשאינו בן עיר לא שכיח, ולא מקבעינן ליה בניסן ותשרי, אף לכולהו אינשי. נמי כן1עיין להר"ב בש"מ שם בפ' הגוזל מ"ש שם בשם ר' המחבר ז"ל יע"ש. אלא ודאי לא שנא שהוא (בן עיר) [בעיר], ולא שנא שאינו בעיר. והרי"ף ז"ל, וכולהו רבוותא פסקו הכי. ולא אשכחן לחד מינייהו, דפריש הכי2מ"ש בשאלה שראה מן החכמים דקובעים, הוא הרמ"ה ז"ל, וחולק על רבינו המחבר בזה, והביא דבריו הטור בח"מ בסי' ה' סעיף ה', וכתב ז"ל: הא דאין קובעין זמן בניסן ותשרי, ה"מ לבא מעיר לעיר. אבל מי שהוא בעיר קובעין לו זמן ודנין אותו עכ"ל. וכ"כ ר' ירוחם ז"ל בס' מישרים נתיב ח' ס"ו חי"ב יע"ש. וכן פסק שם מרן בש"ע רס"ב, והרב הלבוש ז"ל שם: והכי ס"ל להמרדכי שם בפ' הגוזל בתרא, סי' קמ"ט, והג"מ הל' סנהדרין בפכ"ה בהלכה ה' כדעת הרמ"ה, דכל שהוא בעיר קובעין לו זמן בניסן ותשרי. [הושמט חלק מההערה].
2