שו"ת הרשב"א חלק ה ר״יTeshuvot haRashba part V 210
א׳1א"ה: מכאן מודעה רבה, דמדרוש ועד כען [שמא צ"ל: כאן] נמצא כתוב אצלנו בבית מדרשנו, בישיבת בית יעקב של הגביר, החכם המרומם, אור יומם, צרור המר, דודי לי, כל חיך שטעמו אומר לי לי, רצ"ו, כמוה"ר יעקב רבי זלה"ה, רב חמ"א, של מעל' המקדיש, האי גיס"א דנהרא, לאדפוסי' האי ספרא. מכאן והלאה, שאר התשובות הצומחות אחריהן השתכחו באהלו של אברהם, המנורה הטהורה. הוא הודה הוא זיוה, הוא הדרה. נהרו רעיונין הרב ועצום כמוהר"ר אברהם יהודה נר"ו, ושמרו כרועה עדרו. מר בריה דרבינא, הרב בעל שמחת יהודה זלה"ה, חיו יחיה עוד רבות בשנים, דשנים. ורעננים לעד, כל טוב אכי"ר. ומה שאמרת בכותי שהביא דורון לישראל, מדברים שיש במינן במחובר לקרקע, ביום טוב ראשון של ר"ה, שחל להיות בה' בשבת. והרב הגדול ה"ר שלמה ן' אברהם דמונט"פלר ז"ל התיר לאוכלן בשבת דלאחריו, משום דלא אמרי' הכנה משני ימים, כ"א מיום אחד. ושאלת ממני: מהו לסמוך על הוראה זאת, לכתחלה, או לא?
1
ב׳תשובה: מי הוא אשר יבא אחר הרב [הרשב"א מן מונטפלר] ז"ל, את אשר כבר עשה, וכבר הורה זקן בהכנה דרבנן. אבל לדין יש תשובה, דשני י"ט דר"ה כיומא אריכתא, משול להו רבנן לכולהו מילי, בר מלגבי מת. ואנו לא ראינו מי שנהגו בו היתר, בכל מקומותינו.2תשו' זאת הביאה מרן הב"י בא"ח סי' תקט"ו יע"ש. ועיין מ"ש הר"ב ז"ל בש"מ למס' ביצה כ"ה ע"א, משם רבי, שחלק על הוראת הרשב"א דמונטפל"ר ז"ל, וסיים וכן דעת הרשב"א בתשו' יע"ש.
2