שו"ת הרשב"א חלק ה רנ״בTeshuvot haRashba part V 252
א׳ומה ששאלת דעתי, במאי דאמר ריש לקיש: אם הוא ביתומים גדולים, או אפי' בקטנים1נראה דרבינו המחבר ז"ל, קאי למ"ש ר"ל בפ"ק דב"ב ה ע"א דהקובע זמן לחבירו וכו'. ואפסיקא הלכתא שם באש"ג, כר"ל ואפילו מיתמי. וכתבו שם התוס' ורבי יונה ז"ל, דהוא דוקא מיתומים גדולים, אבל לא מקטנים יע"ש. אבל הרמב"ם ז"ל ברפ"ד מה' מו"ל, והר"ן ז"ל בפ' אלמנה ניזנית, והרב בעל התרומות בשע' י"ד, והרא"ש שם, והטור בח"מ רסי' ע"ח, ס"ל דבין מיתומים גדולים ובין מיתומים קטנים. וכ"ה ה"ה שם בשם הרמב"ן, ורבינו המחבר ז"ל יע"ש, והכי נקטינן, וכמ"ש מר"ן הב"י ז"ל שם, ובשולחנו הטהור יע"ש.?
1
ב׳תשובה: דעתי נוטה בזה, כמי שמפרש בכל: בין גדולים בין קטנים. ואין זה מקום אריכות, במה שיש בזה מן הטענות.
2