שו"ת הרשב"א חלק ה ער״אTeshuvot haRashba part V 271
א׳שאלת: מי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה, ומצטער מחמת השער, ואם יעבירנו, רפואה קרובא לבא, מהו להעבירו?
1
ב׳תשובה: מסתברא שהוא מותר, דאינו אלא מדרבנן, ובמקום הצריך, ושצריך לרפואה, לא אסרו (בנזיר נ"ט ע"א). דהא בעא מיניה רב מר' חייא. מהו (להקל) [לגלח]? אמר לו: אסור. אמר לו רב: והא קא גדול, וקא מצטער. אמ"ל בר פחתי: (גדול) גבול יש, כל זמן שהוא גדל, נושר 1עיין לר' המחבר ז"ל בח"א סי' ק"ו, ולעי' סי' ק"ך וקל"א.אלמא: אי לאו דנושר, מצטער מותר. וכאן, שער שאינו נושר, מצטער וצריך לרפואה מותר. ועוד, שאין העושה זה אלא משום רפואה, ואין בו משום תקון כתקוני איתתא.2תשובה הלזו, הזכירה מר"ן הב"י סי' קפ"ב, וישב דלא פליג תשו' רבי' המחבר הלזו, עם דברי התוס' ז"ל, כמ"ש שם. וכן קבעה להלכה שם, על שולחן הטהור בסעיף ד', דהיכא דמצטער מותר. ומכאן תשו' למה שתמה הרב ב"ד בתשובה בחא"ח סי' רע"ו על מ"ש הרדב"ז בתשו' הח' דפוס וניצ' סימן תרפ"ז גבי היתר גילוח בימי העומר. [הושמט חלק מההערה].
2