שו"ת הרשב"א חלק ה ס״זTeshuvot haRashba part V 67
א׳ולענין מה ששאלת: אם תקיעת כף הוי כשבועה, אם לאו? ואפילו דבור בעלמא, אנשי אמת מקיימים אותו, דכתיב: שארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב. אבל להיותו כשבועה, לא שמענו. ואפי' רצה לחזור בו, אין בו זולתי דיבור. ותקיעת כף, אפילו מחוסרי אמנה ליכא, אלא א"כ היה מתנה מועטת, כדאיתא התם בפ' הזהב (בבא מציעא דף מט). ומה שכתוב: אל תהי בתוקעי כף ממש. אינו אלא בתוקע כפו לחברו, ונעשה ערב בעד חברו, הכתוב מדבר, דחייב על ממון שלוה חבירו1תשובה זאת לרבינו המחבר, הזכירה התשב"ץ בח"ב סימן קמ"א, והסכים עמו לדין זה דתקיעת כף לא הוי שבועה יע"ש. ומר"ן הב"י ביו"ד סי' רל"ט רמזה להך תשובת התשב"ץ, יע"ש. אך יש חולקים בדין זה, והוא דעת ר"ת ודעימיה כמ"ש הטור ומרן הב"י שם. והרב המגיה שם בתשובת התשב"ץ יע"ש. ועיין מ"ש הרב ש"ך בח"מ סימן פ"ז ס"ק פ' והסמ"ע בסי' ר"ז ס"ק ג"ן [נ"ג], יע"ש.
1