שו"ת הרשב"א חלק ה ז׳Teshuvot haRashba part V 7
א׳שאלה: כשאנו מערבין או משתתפין בפת, אם יוצאין י"ח באותו עירוב לב' שנים או יותר, כל זמן שהפת קיים ואף על פי שהוא יבש, או לא?
1
ב׳תשובה: מערבין ומשתתפין לשבת אחת, ואפי' לשבתות הרבה, וה"ה לשנים רבות. ובלבד שיהיה הפת ראוי לאכילה, ואפילו יבש הרבה, כל שראוי לאכילה, אוכל הוא וסומכין עליו, בין לעירוב בין לשיתוף.1ובודאי דרבינו המחבר איירי בפת שהוא מעוגות מצות, כי לא חמץ. דהרי בלא"ה הרי הוא מתעפש ונאבד, דמה"ט הוא דתקנו לעשות העירוב בע"פ. כמ"ש רש"י ז"ל בס' הפרדס ד"ט ע"ג. ומרן הב"י בא"ח סס"י ש"ה. ומור"ם בסס"י שס"ח. ועיין בברכ"י שם בחי' בסי' שס"ח שרמזה לתשובה זאת משם הרדב"ז כת"י והיא תשובה הלזו לרבינו המחבר הרשב"א ז"ל. וכמש"ל בסי' וי"ו. ומ"מ מבואר מדברי ר' המחבר דגם לשיתופי מבואות בעינן דבר הראוי לאכילה. ועיין מ"ש הרב כסא אליהו בא"ח סי' שע"ו בזה יע"ש. [הושמט חלק מההערה] ועיין בספר הפרדס לרש"י ז"ל שם ד"ט ע"ד, דלטעם שכתב שלא ישתכח תורת עירוב צריך לחדשו בכל פסח ופסח, אף על פי שהראשון קיים יע"ש.
2