שו"ת הרשב"א חלק ה ע״בTeshuvot haRashba part V 72
א׳למונטסין.
1
ב׳שאלת: להעמידך על דעתי, באשה שיש בידה מעות, ואומרת במתנה נתנו לי, על מנת שאין לבעלי רשות בהם, אלא מה שאני נותנת לתוך פי. אם נאמנת, אם לאו?
2
ג׳תשובה: כבר ראית בחידושים שלי שם בשמעתא:1והוא במס' ב"ב דנ"א ע"ב, ושם בש"מ להרב, הביא דברי רבינו המחבר בחי', יע"ש. דאין מקבלין פקדונות מן הנשים; שאני נוטה לדברי מורי ר' יונה ז"ל, ושקבל משם ר' יצחק ז"ל, [שהוא ר"י בעל התוס'], שהיא נאמנת. מדאמרי': קבל, יחזיר לאשה. ואם אינה נאמנת, אפוכי מטרתא למה לי! יחזיר לאשה, ולא לבעל, והבעל יוציא מיד האשה2עיין מ"ש ה"ה בפ"ז מהלכות פקדון ה"י, ובפכ"ב מהל' אישות ה"ל, משם רבינו המחבר. אבל מ"מ אם למעשה אתה שואל, עוד אנו צריכים להתיישב בדבר3עיין בתשב"ץ ח"א, סי' ט"ן [נ"ט]. ומיהו אם היא נושאת ונותנת בתוך הבית, זה נ"ל ברור, דאינה נאמנת והרי הן של בעל לגמרי, עד שתביא ראיה לדבריה. מדתנן התם (בב"ב דף נב): אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו וכו'. וכן האשה, שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה, ואמרה: שלי הם, שנפלו לי מבית אבא, או מבית אבי אמא; עליה להביא ראיה. ולאו דוקא שנושאת ונותנת בתוך הבית של יתומים, אלא אפי' בשל בעלה. וכ"ש הוא, מדאקשי' עלה התם, מאי: וכן? פשיטא! ומהדרינן: מהו דתימא, כיון דשכיחא לה מילתא, דאמרי קא טרחא קמי יתמי, לא גזלא מינייהו, קמ"ל. אלמא: כיון דבטרחא קמי יתמי אמרינן הכי, כ"ש למתעסק בבית בעלה4עיין להתשב"ץ בח"א, סי' ט"ן, שהזכיר ס' רבינו המחבר הלזו, דבאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית, הן של בעל לגמרי. וכן הכריח הרב מוהר"א ששון בתשובה סי' קצ"ז בדעת רבינו המחבר ז"ל. וראיתי להרב פני משה בח"א סימן ה', שהשיב על דברי מוהר"א ששון ז"ל אלו, שהוא דוחק לומר כן בדעת רבינו המחבר. ואחר המ"ר, הרי ר' המחבר שפתיו ברור בתשובה הלזו, כמו שהכריח הרב מוהר"א ששון ז"ל. וכמו שכן העיד עליו ג"כ הרשב"ץ ז"ל. ועיין להרב כנה"ג באה"ע סימן צ"ו הגב"י, אות ט"ל [ל"ט] יע"ש.
3