שו"ת הרשב"א חלק ו ג׳Teshuvot haRashba part VI 3
א׳שאלה מי שהוציא קול על אשה שהיא מקודשת. אם יכולים ב"ד להחרים חרם גמור על מי שטוען דבר שאינו? ומי שיודע כלום שיבוא ויגיד? לפי שחרם תקנת הגאונים היא ושמא אינה אלא בטענת ממון.
1
ב׳תשובה נראים לי הדברים ק"ו. אם בשביל ממון הקהל מחרימים משום תקנת עגונא ומשום תקנת ממזרים לא כ"ש. וכמה תקנות התקינו משום עגונות. ועוד אמרו שאין טענת אונס בגיטין אף על גב דמדינא יש בהם טענת אונס כבממון. וכ"ש כאן דאם אנו אומרין כך עשינו בנותיו של אברהם אבינו הפקר!1א"ה ד"פ ס"ט ר' המחבר בח"ד [בחלק ד] סי' (ש"ד) כתב על כיוצא בזה דהסכימו החכמים להחרים שיברר הדבר יע"ש וע"ע בח"א [בחלק א'] סי' (אלף ר"ט). ויותר מזה נראה לי שאלו טוען אני קדשתיה כופין אותו ב"ד לברר טענותיו כדי שלא תתעגן. ואמרינן נמי יכולה היא שתאמר לו אני לא פסקתי על עצמי או כנוס או פטור. וכאן אומרת לו ברור או זכור וכנוס או פטור.2א"ה תשובה זו העתיקה הרשב"ץ בח"א סי' קל"ב ומהריב"ל בח"א סי' ך [כ'] תהי בה וכתב שאין לסמוך עליה וכמ"ש הרכנה"ג בסי' ע"ו הגה (ט"ו סק"ט) ועי' יד אהרן שם סק"ד [סימן קטן ד]. ואם יאמר אכנוס בלי שיברר נמצאת בת גדולים נשאת למי שאינו הגון לה או תתעגן לעולם. כ"ש זו שמתעגנת מחמת קולו של זה שאינו הגון. עד שנברר שנתקדשה לו. שלמה בר אברהם ז"ל בן אדרת.
2