שו"ת הרשב"א חלק ז שכ״זTeshuvot haRashba part VII 327
א׳עוד השיב הוציאו עליו כתב ידו ומלוה בשטר ובכתב ידו כתוב זמן קודם למלוה בשטר ולא נמצא ללוה אלא כדי שיעור החוב האחד אפשר דלמלוה בשטר בעדים יהבי ליה ואף על גב דקיימא לן דמלוה על פה מוקדמת ומלוה בשטר מאוחרת מלוה על פה קדמא וכמו שכתב הגאון ז"ל הכא ליכא1צ"ל איכא וע' ח"ד סי' קנ"ח.2[רמ"ל] נ"ל דצ"ל איכא למיחש וכוונתו הכא דליכא עדים אלא כתב ידו בלבד איכא למיחש משא"כ במלוה ע"פ ואיכא עדים וכמבואר בש"ע סי' ק"ד. למיחש לקנוניא דילמא לוה כתב ליה השתא כדי להפסיד את בעל חובו ולא מהימן ומיהו היכא דקדים וגבה בכתב ידו מיקמי דליתי מלוה בשטר מסתברא דלא מפקינן מיניה מספיקא ולא חיישינן לזיופא:
1