שו"ת הרשב"א חלק ז ש״מTeshuvot haRashba part VII 340

א׳¹ע' בח"ה סי' קכ"ו ובמה שרמז הרב המגיה ז"ל שם.שאלת אם רצו הקהל להחרים ובא יחיד ואמר אני מוציא את עצמי מזה החרם ואחר כך באו הקהל והחרימו סתם ולא הוציאוהו אם יהיה בכלל החרם אם לאו:

ב׳תשובה דעתי הוא שהציבור יכולין להכריח את היחיד להיותו בהסכמתם בכל ענין שיהי' תקון הקהל ואפי עומד [במהדורת ירושלים תרס"ג: וצווח]²[רמ"ל] עי' בשו"ת הר"א מזרחי ח"א סי' ז"ן [נ"ז] מ"ש בדעת הרמב"ם ור"ת ורבו של ראבי"ה הזקן ממיץ ושכן נראה לו בדעת הרא"ש והטור בח"מ סי' רל"א (וע"ש ברמ"א שבסי' ב' הביא דעת היש חולקין בזה ובסי' רל"א לא הזכיר זה כלל) דבחרם שהקהל מחרימין על דבר הרשות אין חל על אותם שלא קבלוהו ואפי' יחיד יכול למחות והא דאמרינן בפ' השולח ל"ו דהפקר ב"ד הפקר ומשמע אפי' בע"כ היינו כגון בי דינא דר"א [דרבינא] ור"א ואף על גב דאמרינן בר"ה יפתח בדורו כשמואל בדורו היינו שאין באותו הדור כמותו אבל כשיש באותו הדור גדול כמותם אעפ"י שאינו נמצא באותה העיר לא הוי יפתח כשמואל כו' יע"ש ותו"ד דלעולם אין הסכמת וחרם של בני העיר מועיל בדבר שאין בו מגדר מילתא אלא באופן שיסכימו כלם כאחד מקטן ועד גדול ועיין ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג ומ"ש שם בט"ז ואמנם דעת רבינו במיוחסות סי' ר"פ אינו כן אלא שהציבור יכולים להסיע על כל אנשי העיר בקיצתן ובלבד שיסכימו רוב הציבור וכן ממ"ש רבינו בכאן בכל ענין שיהיה נראה דדעתו כמ"ש במיוחסות וע"ע בח"א מתשו' סי' תשפ"א וכן כתב בתשו' הר"א הנז' דרבינו ס"ל כרש"י ורמב"ן דכאשר הסכימו רוב הציבור במעמד טובי העיר ובמעמד ת"ח שבעיר אפי' שהוא מילי דרשות עכ"ז יכולין הם להכריח את המועט המוחין לקנוס אותם בע"כ אם יעברו על קיצתן דטובי העיר במקום גדולי הדור הם עומדים ועי' בתשו' רבינו ח"ה סי' קע"ח במ"ש שם דאם אחד היה בעיר שלא רצה באותו תנאי כו' דנראה מזה דס"ל כר"ת וסייעתו דגדולי וטובי העיר אינם כגדולי הדור וצ"ע וע"ע שם בסי' קכ"ה וסי' רמ"ה ושם בסי' קכ"ו שכתב דמנהג המקומות שחוששין להמחאת היחידים לכתחילה כו' אבל מ"מ אם רצו לגדור ולתקן כו' דנראה מאלו הדברים דבמילי דרשות שאין בזה גדר פרצה גם מן הדין יכולין למחות ואפשר לדחוק וליישב דכל זה מיירי כשאין שם ת"ח בעירם להסכים עמהם וע"ע בשו"ת משפט צדק ח"ב סי' ע"ז שהאריך הרבה בענין זה וכן בשו"ת שבמנ"י על ס' ת"ח סי' א' האריך לבאר זה היטב וכבר קדמו בכמה דברים בס' נ"ש סי' כ"ז יע"ש שהאריך הרבה בעניני המנהגים והתקנות שמתקנים ויע"ש בד"ה אי נמי שייך לומר מנהג עוקר הלכה. ואם כן לנדון שלפנינו כיון שלא הוציאוהו בפירוש מן החרם הרי הוא בכלל: