שו"ת הרשב"א חלק ז שמ״טTeshuvot haRashba part VII 349
א׳שאלת למה אין מברכים על הבשמים במוצאי יום טוב שחל להיות בתוך השבת כמו שאנו מברכין במוצאי שבת. שהרי יש ביום טוב נשמה יתירה ועל זה אנו מברכין ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת יקנה"ז ואין מברכין על הבשמים:
1
ב׳תשובה נראה לי כי נשמה יתירה שאמרו הוא מפני שהימים נפעלים כפי ענין התחלת בריאתם וכמו שאמרו במסכת תענית פ' בשלשה פרקים בשנה אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם וכו' אנשי משמר נכנסים בבית הכנסת ויושבים ארבע תעניות בשבת בשני ובשלישי וברביעי ובחמישי בשני על יורדי הים. כלומר מפני שבו נחלקו המים ועלול להיות סער בימים. ובשלישי על הולכי מדברות. כלומר שבו נראתה היבשה. ברביעי שלא תפול אסכרה בתינוקות. כלומר שבו נבראו המאורות דכתי' בהו והיו למאורות ברקיע השמים והוא חסר למארת כתיב. ובחמישי על עוברת [במהדורת ירושלים תרס"ג: עוברות] ומיניקות עוברות שלא יפילו. ומיניקות שיניקו את בניהן. כלומר לפי שבאותו יום נבראו עופות ודגים. ולפיכך כשנגמרה מלאכת הבריאה עמד העולם על בריאותו ושלימותו בשבת כששבת חוזרין ימות השבת חלילה להיות נפעלים כתחילתן ויום הראשון חלוש מכולם שממנו ההתחלה וכענין זה אמרו עוד שם ביום הראשון שלא היו מתענין בו מפני שהוא שלישי ליצירה. כלומר ליצירת האדם והאדם חלוש בשלישי ליצירה כתינוקות שהם חלושים בשלישי כמו שמוזכר בדברי חכמים. ואמרו אי נמי משום נשמה יתירה ופירושו כמו שאמרתי. ולפיכך צריך דבר ריחני להשיב נפש ולחזק. אבל מוצאי יום טוב אינו צריך ומכל מקום כשבא יום טוב אחרי השבת אינו צריך בשמים שעונג יום טוב עולה בעונג הבשמים ויותר. ויש מפרשים נשמה יתירה דהיינו המנוחה והעונג שהנפש מוצאה כאילו היא נשמה יתירה וכשעובר ממנו נכנס בימי הטורח והעינוי כאילו אבדה ממנו נשמה יתירה שהוא נחלש ולפי פירוש זה בשבת הוא שניתוסף בו נשמה מפני שהוא יום מנוחה ואפילו ממלאכת אוכל נפש מה שאין כן ביום טוב1[רמ"ל] עי' במג"א וט"ז סי' תצ"א בדין זה וכן כתבו גם התוס' בפסחי' ק"ב ד"ה רב ובביצה דג"ל [דף ל"ג] ד"ה כי הוינן דביו"ט ליכא נשמה יתירה ואמנם שם בתוס' ביצה נראה דאור של גיהנם שובת ביו"ע [ביום טוב] ובברכ"י סי' תי"ט כתב עם היות דקדושת יום טוב יותר מר"ח עכ"ז מצינו מעלה לר"ח יותר מיו"ט והוא שאין אור של גיהנם שולט בר"ח כשבת וחידוש גדול שלא הזכיר לדברי התוס' הנז' ואף דבמרדכי פרק ע"פ כתב כמ"ש הברכ"י מ"מ הי"ל להעיר מהתוס' ועוד הא המרדכי מסיים שם כמפורש במס' ביצה פ' המביא ומדברי התוס' חזינן שלא הבינו כן וא"כ בודאי דזה הדבר צ"ע. ומכל מקום במוצאי שבת ליו"ט אין צריך שעונג יום טוב עולה בבשמים:
2