שו"ת הרשב"א חלק ז שנ״בTeshuvot haRashba part VII 352
א׳אמרת שאמרו לך משמי שצריך להזהר בהכשר ספר תורה בצורת האותיות בדבוקן וריחוקן. האמת אמרו לך שהמם הסתומה והסמך צריכות להיות מודבקות וסתומות לגמרי מפני שאמרו מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין ואלו לא היו סתומות לגמרי לא עמדו בנס אלא עומדות על מורשא דקרבתא [במהדורת ירושלים תרס"ג: דקרנתא] שאינו חקוק1[רמ"ל] כן הוא בש"ס דידן אמנם בירושלמי פ"ק דמגילה איתא דסמך מעשה נסים וכתב שם ביפ"מ דהא דלא קאמר נמי מ"ם סתומה משום דס"ל דתורת הראשונים לא היה מם שלהם סתום וע"ש בירושלמי ובפירושו סוף אות ז' וחית וע"ע במהרש"א סנהדרין כ"א ד"ה אמר מר זוטרא ובדרך אגב רגע אחת אדבר בענין הנסים שנעשו ע"י תפלת חכמי ישראל ורבות מהם כתובים ונזכרים בפירקא דחסידי הוא פ"ג דתענית שמבואר מזה דהנהגה הטבעית המסורה למערכת השמים מסורה לחכמי הדור לשנותה שתהיה משועבדת להיות נמשך אחרי הסכמתם וכמו שדרשו בירושלמי הובא בש"ך יו"ד סי' קפ"ט סקי"ג בפסוק לאל גומר עלי לענין בת ג' שנים ויום א' שעפ"י הטבע אין בתולותיה חוזרין וכאשר נמלכו ב"ד לעבר השנה בתולותיה חוזרין וכמו כן איתא בבבלי בנדה ל"ח קסבר ר' יהודא שיפורא גרים וכמ"ש רבינו בת"ה בית זיין שער ג' יע"ש דיש מזה שכתבנו להעיר על מ"ש שם בבד"ה [הובא לעיל בסי' רפ"ז בהערותיו של רמ"ל במהדורת ירושלים תרס"ג זה בסי' עג] וז"ל אבל אדוננו מורי רבינו משה אומר שאי אפשר שיהיה עניני הוסתות נתלין בקידוש החדש שאין השופר שתוקעין בו גורם ולא קדוש שלנו שמקדשין אותו גורם כו' שא"א שיהא קדוש החדש גורם לאשה שתראה אבל כי אמרי' בט"ו לחדש זה לא לקדה"ח שלנו אלא למולד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע ר"ח עפ"י הראיה שמשעה זו שהיא נראה על הארץ הוא פועל בטבע כו' יעש"ב דלא זכיתי להבין דעתו הקדושה בזה מאי שינוי הטבע יש בזה יותר מהא דלעיל וצ"ע אמנם הש"ך שם הביא כמה פוסקים דס"ל כרבינו שם במ"ה ודלא כהרא"ה בשם הרמב"ן. וכן האלף והשין שאם לא כן אינן אות אחת אלא אות עם יוד וכן הקוף צריך שלא יהא רגלה דבוק מפני שאמרו בשבת פ' הבונה (שבת דף ק"ד ע"ב) מאי טעמא כרעיה דקוף תליא דאי הדר ביה ליעול בהא וסוף דבר צורת האותיות תמצא רובן בפרק הבונה ויציבא מילתא:
1