שו"ת הרשב"א חלק ז שנ״וTeshuvot haRashba part VII 356
א׳1ע' לעיל סי' שי"ב ובב"י יו"ד סי' רצ"ד בבד"ה.שאלת אם נוהגת ערלה בורדים אם לא:
1
ב׳תשובה זה לא שמעתי אבל מסתברא שנוהגת בהן ערלה כמו שנוהגת בהן שביעית2[רמ"ל] כן פסק בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' קצ"א וע"ש במ"ש מכל זה היה נראה בעיני דורדין דין ערלה נוהג בהם כו' וע"ע בט"ז א"ח סי' ר"ד סקט"ו מש"ב ואגב זכור אזכור מ"ש בשו"ת שבס' בני יהודה סי' ק' דק"א בנידון אתרוג דערלת חו"ל שהורה למעשה דאסור לברך עליו אפי' למי שלא יודע מזה ודלא כמג"א דס"ל דכשר לברך עליו (עי' בסי' תרמ"ט סק"כ) וטעמו כיון דעומד לשריפה וכתותי מכתת שיעורי' כמאן דליתא דמי יעש"ב ובודאי שהרב שע"ת לא ראה את הספר הזה ולכן לא הביא זה אבל דבריו נכונים והשגותיו ישרים כיע"ש. ומנא אמינא לה מדתנן בפ' ז' של מסכת שביעית הורד והקטף והכפר והלוטס יש להם שביעית ולדמיהם שביעית יש להם ביעור ולדמיהם ביעור ואמרינן עלה בנדה פרק קמא (ד' ח' ע"א) גמרא ר' אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן אמר ר' פדת מאן תנא קיטפא פירא הוא ר' אליעזר פי' ר' אליעזר דפרק ראשון דערלה דמעמיד בשרף ערלה אסור אלמא כל שאינו פרי לענין ערלה אינו פרי לענין שביעית דאי לא תימא הכי מנא לן דהא מתניתי' דשביעית ר' אליעזר ולא רבנן דילמא רבנן ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' אליעזר אלא לענין ערלה דבעינן פרי ממש אבל לענין שביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה נוהג בו שביעית אלא שמע מינה דכל שאינו פרי לגבי ערלה אינו פרי לגבי שביעית וורד הואיל והוי פרי לגבי שביעית אף לגבי ערלה ועל כרחין לא אוקימנא מתני' דהורד והכפר כר' אליעזר אלא משום הקטף אבל לגבי וורד כולי עלמא מודו וכדמסיק בהדיא מתני' ר' שמעון אומר אין לקטף שביעית אלמא ליכא מאן דפליג אלא בקטף בלחוד אבל הנך אחריני כולהו מודו ועוד דאיכא מאן דאמר התם בנדה דאפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אליעזר אלא באילן שהוא עושה פירות דמודו ליה דקטפי לא זהו פריו דהא אית ליה פרי אחר אבל באילן שאינו עושה פירות מודה ליה דקטפי זהו פריו וורד ודאי פריו הוא ואין לו פרי אחר ואפשר נמי דהלכה כר' אליעזר בארבע ואיכא למימר דדוקא בס' טהרות אבל בשאר סדרי איכא כדאיתא התם בנדה וכמדומה שכן פסק ר"ח ז"ל ומכל מקום בין הכי ובין הכי הא לא פליגי רבנן בורד וממנה אנו למדין לערלה שנוהגת בהן:
2