שו"ת הרשב"א חלק ז נ״דTeshuvot haRashba part VII 54
א׳1עיין מ' ב"י א"ח סי' ג"ן. עוד השיב בתשובה לר' עובדיה גר הצדק לא תשנה דבר בענין הברכות ראיה לדבר ממסכת בכורים תמן תנן הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם זהו סתם משנה והיא לר"מ ואינה הלכה.2[רמ"ל] עי' שם בפירוש הרא"ש מ"ש בדעת ר"ת ור"י (ומ"ש שם הרא"ש וכן פוסק בס' הזוהר נראה דצ"ל הזהיר כי הט"ז א"ח סי' ל"א כתב דהרא"ש לא ראה את ס' הזוהר) ובב"י סי' ג"ן וסי' קצ"ט וע"ע במש"ל פ"ג מבכורים שהקשה על הרמב"ם שפסק דגר מביא וקורא מהא דאמר רב אשי במכות י"ט דגר מביא ואינו קורא יע"ש ברם הריטב"א בחידושיו שם הקשה ג"כ כעין זה ותירץ באופן דגמרא דילן לא פליג אפיסקא דירושלמי דהלכה היא דגר מביא וקורא וע"ע בתוס' בתרא פ"א ד"ה למעוטי וממילא מיושב פסק הרמב"ם וכן ג"כ דברי רבינו ומ"ש רבינו דאברהם אב לכל הנלוים עליו נקט אברהם וה"ה ליצחק ויעקב וכמ"ש שם הריטב"א דגם הם נעשו אב לגרים ועי' בש"ע סי' רי"ז דהנודר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים ולפי הנז' ה"ה בנודר מזרע יצחק ויעקב הואיל דאמרי' דגם הם נעשו אב לגרים ואמנם לענין נודר מבני ישראל יש להסתפק אם גם גרים בכלל ועי' בתוס' סוכה כ"ח ד"ה לרבות הגרים ובשו"ת מהרי"ט חיו"ד סי' מ"ז בד"ה ויש לעיין לענין הנשבע שלא ישא שום בת ישראל אחרת עליה אם מותר בגיורת דנהי דגרים ישראל מקרי מ"מ בת ישראל מיהת לא מקריא דכמו כן יש לומר לענין בני ישראל ועוד דגם היא גופא דהנודר מזרע אברהם אסור בגרים לא נזכר בגמרא ובפוסקים כמו שתמה שם הב"ח על הטור וא"כ הבו שלא להוסיף אכן המהרי"ט העלה שם דכיון דקי"ל דגר אומר אלהי אבותינו אלהי אברהם א"כ מקריא בת אברהם וה"ה דהוא מתקרי נמי בן ישראל יע"ש אמנם לפי דעת ר"ת בתוס' בתרא הנז' דאין הלכה כר"י ואינו מצי לומר אלהי אבותונו [אבותינו] א"כ עדיין צ"ע אכן דעת הר"י שם בתוס' ורוב הפוסקים דהלכה כר"י וכמ"ש רבינו:. אלא כדמפורש בירושלמי תמן אמרין תני בשם ר' יאודה גר עצמו מביא וקורא מאי טעמא כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לאדם מכאן ואילך אב לכל הבריות ר' יהושע בן לוי אמר הלכה כר"י אתא עובדא קמיה דר' אבהו והורה כר' יאודה. הנה נתבאר לך שיש לך לומר אשר נשבע ה' לאבותינו ושאברהם אב לנו וכל הצדיקים הנלוים עליו להלוך בדרכיו וה"ה לשאר הברכות והתפילות שלא תשנה כלום ע"כ:
1